היי לכולם, אשמח לעצותיכם הנבונות.
אני מצויה במערכת יחסים עם בן זוגי בן ה-31. אנחנו פחות מחודש יחד, אך הניצוצות הופיעו מהר ואנחנו מעוניינים לגור יחד ומחפשים דירה.
אני בת יחידה לאמא חד הורית והוא במצב דומה.
אני מצדי חושבת שחשוב עבורנו להכיר את ההורים לפני תחילת מגורים משותפים ורוצה בזאת.
אמא שלי ואני מאוד קשורות אחת לשנייה, ויחד עם זאת אני עצמאית ומוכנה לגמרי לבניית חיים משותפים עם בן זוגי. אולם, היחס של בן זוגי לאמי ולכל עניין ההיכרות עמה חשוב לי ביותר כדי שארגיש בהרמוניה. הוא מצדו אומר שהוא מעוניין להפגש עם אמי, אך רק דרך "תיווך" שלי או הזמנה מצד אמי. אני מכירה את אמי. המצב החדש לא פשוט לה, והיא ואני נרגיש יותר חום ובטחון בכוונות אם בן זוגי ייצור קשר עם אמי, יספר מי הוא וכוונותיו כלפיי (כבר הצהרנו זה לזו על אהבתנו) וייזום מפגש כזה בצורה טלפונית עם אמי במקום להעביר לי את השרביט הזה (אני מוכנה להדדיות וליזימת מפגש עם אמו ורוצה בזאת). שיתפתי אותו ברצון שלי והוא חושב שזה מצב לא נוח ומוזרושאני לא מכבדת אותו. ברור שזה לא נוח ליזום שיחה עם אדם לא מוכר - אמי - אך מדובר באמא של האהובה שלו... בזוגיות יש דברים לא נוחים שמתגברים עליהם כדי שהצד השני ירגיש נאהב,מאושר ואפוף בהרמוניה.
הייתה לנו שיחה על כך, הוא אמר (חצי בצחוק) שאנו מסבכת לו את החיים, ואמרתי שאני יכולה להפסיק לעשות זאת... באמצע השיחה הטעונה הוא עצר במעבר החצייה ליד ביתי, אמר שלא יכול לחנות במעבר חצייה, שאני צריכה לצאת ושהוא מצטער לסיים את השיחה כאן. לאחר מכן כתב לי כמה שאני לא בסדר ושהוא מצפה להיות מוזמן, רציתי לדבר בטלפון, אך הוא כתב שהוא רוצה לחשוב הלילה כי אולי הוא לא בסדר (למרות שהאשים אותי כבר), איחל לילה טוב והשאיר אותי להעביר את הלילה עם דאגותיי והעצב שלי.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות