יש לי חרדה חברתית.
אני מרגישה שהיא השתפרה מאוד, פעם היא הייתה מאוד קשה.
אבל בעיה אחת שאני לא מצליחה להיפתר ממנה -
אני פוחדת פחד מוות להביא אנשים אליי הביתה. הכוונה, מפחד שישעמם, או כל דבר אחר. ואין לי במה להתבייש - זה רק פחד, כי אני צריכה תמיד להוכיח את עצמי.
כל פעם כשחברה רוצה לבוא אליי, אני יודעת שזה נשמע נורא אבל תמיד אני אומרת "רק 3 שעות, אני אנסה להחזיק מעמד". כי אני מפחדת שלא יהיה מה לעשות אצלי. כל פעם כשאנחנו מסיימות לדבר על משהו, אני מנסה בכוח לחפש מה לעשות.
כשהיא הולכת אני רק אומרת שעכשיו יש לי שקט מהפחד הזה לעוד תקופה עד הפעם הבאה ואולי עד אז משהו ישתנה... זהו, שכלום לא משתנה. זה ככה כבר שנים.
מה אני אעשה כשיהיה לי חבר? מה כולם עושים כשיש אצלם חברים?
למה גם אם יתנו לי רשימה ארוכה של דברים לעשות, אני אף פעם לא אפסיק לפחד שישעמם? אני כן רוצה כבר להרגיש חופשי, להזמין חופשי...
כל פעם כשבנות שואלות אחת את השניה "מתי את באה אליי?" או "אז את באה אליי היום?" קשה לי להבין איך הן אוהבות את זה, איך הן רוצות את זה. אל תשפטו אותי, אני מדברת מעמדה שכל הנעורים שלה לא יכלה לחוות חופש - יש לי חרדה חברתית מתחילת גיל הנעורים (תמיד היה לי חוסר ביטחון אבל בילדות זה פחות בא לידי ביטוי).
מה לעשות עם זה? ללא קורסים, אימונים אישיים וכדומה.
וזה אף פעם לא עוזר "לתרגל" ולהביא אליי חברות.
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות