בעלי היה חולה במשך כמה פעמים כל החורף, ועוד פעם אחת שנגמרה ממש עכשיו, מה שיש לו זה פשוט צינון נזלת קצת חום (לא חום גבוה ולא 40 מעלות) וקצת שיעול, אבל הוא היפוכנדר ובטוח שהוא עומד למות. והוא פשוט בכל פעם עושה לי את המוות, יותר גרוע מתינוק, הוא מעיר אותי כל שעה בלילה, וביום רוצה שאשב לידו ויחזיק לו את היד בלי לזוז ממנו ושאשרת אותו ואסור לי ללכת לעבודה כשהוא חולה, כי הוא לא מסכים להיות חולה לבד בבית. וגם מתלונן בלי סוף ורוצה שאלביש אותו שקר לו ואפשיט אותו כשחם לו, בפעם האחרונה הוא ישב ובכה במיטה כי הוא חולה וזה נמאס לו והוא עשה לי בלגן שלם כאילו שאני אשמה שהוא חולה כולל תקף אותי על זה שהלכתי לתלות כביסה כי הוא רצה שאני ישים לו גרביים.
הבעיה היא שאחרי שהוא מבריא הוא חוזר לכוחות של סופרמן ולא שם עליי, כשהוא חולה הוא צריך אותי אבל כשבריא אין סיכוי שיבוא להחזיק לי את היד או לבקש שאשאר איתו בחדר. הוא בכלל בקושי מתקשר איתי. והוא חולה כי הוא יוצא בלי מעיל ובלי גקט כשיש רוח ויוצא אחרי מקלחת עם שיער רטוב וכשאני מזהירה אותו שייקח גקט כי הוא יתקרר שוב ויהיה חולה הוא לא סופר אותי ולא לוקח גקט ובכלל לא אומר לי לאן הוא הולך, עושה טובה שמדבר איתי בכלל ואומר שאני חופרת לו. אבל כשחולה הוא כל הזמן מחפש מגע ורוצה להימרח ושילטפו אותו. אני יודעת שחצי מההתנהגות שלו כשהוא חולה זה פסיכולוגי אצלו, כי החום והצינון קיימים, אבל הוא עושה את זה יותר ממה שזה בראש שלו, חברה שלי אמרה לי לטפטף לו רסקיו בתה כשהוא חולה כדי שיירגע או לתת לו טיפות הרגעה בלי שיידע. האם כדאי לעשות זאת ומה לעשות בנוגע לזה שלא לוקח גקט ולאחר מכן מתקרר והסבל הוא שלי? תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות