היי אני נערה בת כמיעט 14.
אני נורא מתוסכלת ואני פשוט חייבת לפרוק ואלי לקבל עזרה אז תודה מראש(:
טווב אז הבעיה שלי היא כזאת...
אני כאילו גרועה בכל דבר , אני כישלון בלימודים, אין מלא חברים והיו לי בכללי המון אכזבות מאנשים , או סתם אכזבות מהחיים (מוות של אחד ההורים הקרובים) .
פניתי בעקר בנושא אחד שכנראה הכי קל לתת עצות בו, שזה הלימודים
אני תלמידה נוראית ,והיועצת של הבית ספר בכלל בטוחה שיש לי הפרעת קשב ורוצה לשלוח אותי לאיבחון או משהו
זה נורא מביך אותי, מתסכל ומרגיז
סבבה זה לא כזה העיקר אבל..
אני גם חושבת שיש לי הפרעת קשב אבל אני לא יודעת אם אלך לעשות תאיבחון .
בנתיים נורא נורא קשה לי, אנשים אשכרה חשבים שאני סתם עצלנית
זה נורא מאכזה ומתסכל כי מצד אחד אומרים לי שאם הייתה לי את העזרה הנכונה אז הייתי עושה הכל בטיל והייתי מצליחה הכל בקלות (שזה נכון, בדברים שקל לי ואני אוהבת אני יכולה לעשות יום שלם.))
כשזה מגיע לדברים משעממים או שאין בהם תנועה או משהו כעזה זה נורא . פה מתחיל הסיוט.
אאני לא ויודעת אם זה קשור, אבל שמשעמם לי אני קצת מצקיה לאיזה ילדה אחת בכיתה...זה לא שאכפת לה או משהו, האי גם היחדיה, זזה לא שאני מהילדים הבריונים שדורכים על אחריןם בשביל ביטחון עצמי, ממש לא. אבל אחרי שאני עושה את זה , אני מרגישה נורא.... ואז האני מתחילה להמציא לי שטויות ותירוצים של כמה שהיא מעצבנת וצומי. זה עוד מעצבן כי זה ענייני בכלל.
היא לא מרשה להגיד את השם של מישהו מהשפחה שלה, והוא חי ולא קרה לו כלום..אני כשאמא שלי נפטרה, לא מעיזה לעשות את זה. רבע עוןלם קוראים לו בשם הזה. אז מעכשיו אסור להגיד דינה??
נו זה שטויות. בקיצור אני מרגישה נוראי אם עצמי..
אה גם רבתי עם חברה שלי וזה עוד יותר נוראי כי אני מתחילה להרגיש אשמה וכל דבר עליי היא ידעה והיא יצאה ממש צבועה ואני מפחדת שהיא תעשה עם זה מהשו. למרותש היא חשה את עצמה בוגרת. לא היא לא..
תודה לאללל שזה אנונימי. ..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות