יש לי שתי בעיות ואני אשמח לעצות בנושא.
1. מאז ומתמיד הרגשתי שיכולה להתאהב גם בנשים וגם בגברים ובשנתיים האחרונות קיבלתי את עצמי והגדרתי את עצמי כבי (בארון)
אני מוצאת את עצמי נמשכת מאוד לכל בחורה שאני רואה ביום יום (לא תמונות הכוונה)
גם אם הן לא שיא היופי
המשיכה באה לידי ביטוי במבוכה בסביבתן, גמגום, הסמקה, המילים יוצאות בסדר לא נכון במשפט, דופק מהיר, עלייה בחום הגוף וכמובן רצון למגע גופני איתן
(היא צריכה להיראות ממש רע כדי שלא ארגיש משיכה)
וכשיוצא לי לדבר איתן פנים מול פנים למשך תקופה אז בדרך כלל גם מתפתח כלפן רגש רומנטי (למשל מישהי שעבדה איתי)
בגלל זה אני מתרחקת מבנות ולא ממש יוצרת איתן קשרים ולא יוצא לי לפתח קשרים גם רק של חברות איתן, אני בעיקר לא רוצה להרגיש משיכה לכל אחת ואני גם לא רוצה להתאהב בכל אחת שמדברת איתה, פשוט רוצה להצליח ליצור קשרי חברות עם נשים.
אני לא מבינה מה זה הקטע הזה ולמה זה קורה
יצא לי לדבר דרך אפליקציה אנונימית עם לסביות וגם שתיים נוספות שאני מכירה אישית ושאלתי אותן אם זה קורה להן/ קרה להן וכולן ענו שזה לא קרה להן ושהן עושות הפרדה בין אהבה לחברות.
מה אפשר לעשות כדי למתן את המשיכה הזאת על מנת להצליח ליצור קשרי חברות?
2. כמו שציינתי קודם אני בי בארון, ויש מעט מאוד אנשים שיודעים את זה, הייתי רוצה שהסביבה שלי תדע אבל יש לי חששות. החשש העיקרי הוא כזה: כל החברים שלי הם בעצם ידידים שבעניין שלי (עם כוונות רומנטיות) ואין לי חברות בכלל כמו שהבנתם.
אני מפחדת שאם אספר לידידים שלי הם לא ישארו איתי בקשר (או שהקשר ישתנה משמעותית) כי יבינו שאין להם סיבה להישאר כי זה לא יקרה בינינו ואז אשאר לבד.
כמובן שאם זה לספר ולהסתכן בלאבד אותם או לא לספר ולא לאבד אותם הבחירה ברורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות