לא יודעת מה אני ואני מתוסבכת מזה. נמאס לי לחיות בסוד. מה לעשות?

אוקיי זה קצת מוזר לי לכתוב את זה אני מקווה שתצליחו להבין. סליחה מראש שזה ארוך.
לפני שהתגייסתי הייתי בהמון מערכות יחסים עם גברים, התאהבתי קיימתי יחסי מין ונהנתי הכל היה כביכול ״רגיל״.
התגייסתי לתפקיד שמשלב רק בנות בלי בנים בכלל, הטירונות והקורס של אותו תפקיד הם כמה חודשים, במהלך הקורס הכרתי חברה (סטרייטית לחלוטין בדיוק כמוני) אבל נהייה בנינו סוג של מתח כזה לא מוסבר, משהו שלא הכרתי קודם (היה לי גם חבר באותו זמן), במסיבת סוף קורס קרה משהו מוזר מאוד והתנשקנו (אף אחד לא ראה), מפה לשם הפכנו להיות זוג שאף אחד מהסביבה לא שלי ולא שלה יודע, היא נפרדה ממני אחרי שנה של זוגיות בלי סיבה (התחילה לפחד שיגלו) והשאירה לי לב שבור ומרוסק. כמה חודשים אחרי הפרידה חזרתי לאקס ישן שלי והכל היה טוב ויפה אבל היא תמיד נשארה בלב שלי ובמחשבות שלי.
אחרי כמה חודשים קיבלתי שיבוץ חדש בצבא והכרתי שם חברה חדשה שתוך כמה שבועות, התחלתי שוב להרגיש את המתח המוזר הזה (חשוב לציין שגם היא סטרייטית לגמרי), ובאחד הערבים בבסיס היא פתחה את הנושא מולי ושאלה אותי אם אני מרגישה את המתח שיש בנינו, ופשוט התנשקנו, ומפה לשם היא בת זוגתי הנוכחית כבר קצת יותר מחצי שנה. היא סיפרה עלי לאמא שלה ולחברות הקרובות שלה. אצלי במשפחה ובחברים אף אחד לא יודע על זה. אני מתביישת ומפחדת לספר, אני לא יודעת מה לעשות לא יודעת מה אני רוצה, אני מבולבלת. אני אוהבת אותה עד השמיים לא יכולה לדמיין שהיא תעלם לי כמו החברה הקודמת.
היום הייתה לנו שיחה שבה היא אמרה שהיא חושבת הרבה על מה היא רוצה בחיים ושהיא מרגישה שאנחנו מתישהו נפרד ושהיא רוצה גבר. ממש התעצבנתי עליה ואמרתי לה שאולי כדאי שניפרד ואז ישר היא התחילה לבכות וגם אני וישר ירדנו מהרעיון הזה.
זה סיטואציה קשה, אני מפחדת שישבר לי הלב שוב ושהיא תעזוב אותי, היא היחידה שהצליחה להשכיח ממני את החברה הקודמת. אני מבולבלת לגמרי, אני לא מרגישה שאני נמשכת לבנות, אף פעם לא חשבתי על זה אפילו לפני הצבא. אבל עובדה שהצלחתי להתאהב בבחורה פעמיים. אני פשוט בתסביך אחד גדול עם המון רגשות מעורבים וגם אני חושבת שאני בחיים לא אצליח לאזור אומץ לספר על זה לסביבה הקרובה שלי ונמאס לי לחיות בסוד כבר.