לפני תקופת הקורונה הייתי אדם מאוד חברותי, תמיד היו אירועים שדברתי עליהם, אף פעם לא היה משעמם איתי, בגלל המצב התראתי עם חברים פעם בשבוע במקרה הטוב, אבל עכשיו בגלל הסרת ההגבלות אנחנו נפגשים על בסיס יומי. לאחרונה אני מרגיש שאין לי על מה לדבר יותר, אני יושב עם אנשים שדברתי איתם שעות ופשוט אין לי מה להגיד, אני מרגיש כאילו אבדתי את החשק לדבר בכלל עם אנשים, אני אפילו לא זוכר מה זה לדבר ואיך לפתח שיחה, יש לי חבר אחד שאני יכול להיות איתו חופשי ואיכשהו איתו אני עדיין מדבר באופן חופשי אבל חוץ ממנו אין לי עם מי לדבר. זה לא כזה היה פוגע בי אם זה היה רק עם חברים שלי, הבעיה שגם עם בנות שפעם יכולתי לצאת איתן אין לי כל כך מה לעשות וזה הכי מלחיץ, לשבת ליד מישהי שאני יחסית אוהב ולשתוק באופן מביך, לכן בימים האחרונים אני פשוט נמנע ממפגשים, מקווה מאוד שאחרי החזרה ללימודים המצב יסתדר. מקווה גם שזו לא איזו פגיעה נפשית. יש מישהו שקרה לו משהו דומה? מה אתם מציעים?
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות