תישאר. זו רשת ביטחון ומי יודע מה יהיה בחוץ
תודה מראש לכל הקוראים והמגיבים:)
התגייסתי לפני שנה וחצי לצבא. מאוד נהניתי מהתפקיד ומאוד נהניתי מהאנשים. יצא המצב והגיעה קורונה ומפה לשם כאוס מוחלט. אני מוצא את עצמי תקוע בבית מכיוון שאני נחשב לקבוצת סיכון (סכרת) לחודשיים. בחודשיים האלה מאיישים את התפקיד שלי ומביאים אותו לחייל חדש. כשאני חוזר אומרים לי שבעקבות צמצומים התקן שלי בוטל וצריך להעביר אותי לתפקיד אחר. מתפקיד שיא המעניין ומשמעותי התגלגלתי לתפקיד ג'ובניקי פקידותי חסר כל משמעות ועניין. אני יכול להגיע ב11 ולעזוב ב14 ולאף אחד לא יהיה איכפת .
עכשיו בגל השני אני תקוע עוד פעם בבית והתחלתי לנצל את הזמן, ללמוד לפסיכומטרי, לצייר ולהתאמן ביותר רצינות. אני לא יכול להתחיל בחיפוש עבודה בגלל שאני טכנית עוד נחשב בצבא ולא יכול להתחייב לאף אחד מפחד שפתאום יחזירו אותי.
ואז יצא לי לחשוב. מה יש לי לעשות שם עוד שנה ושלושה וחודשיים? על מה ומי אני נלחם שברור שאף אחד לא נלחם בשבילי? באזרחות אני אוכל לתרום ולהתפתח בקצב הרבה יותר מהר ממה שבצבא שברור שהגעתי לתקרת זכוכית (חשבתי על לעבור תפקיד אבל מי ייקח חייל שלא ברור מה תהיה הנוכחות שלו בזמן הקרוב עקב המצב)
אני לא מפגר ואני רואה מה שקורה בחוץ. עשרות אלפי מובטלים, הפגנות, סגר וקריסה מוחלטת של הכלכלה. האם אני הוזה כשאני חושב שאוכל להתפתח במצב הזה? מצד אחד הגעתי לתקרה בצבא ואין אור. ומצד שני אני מקבל פה סוג של רשת ביטחון ותלוש משכורת אפילו אם זאת משכורת רעב. פלוס יש את העובדה שאם אשתחרר עכשיו אני לא חושב שזה ייחשב לי כשירות מלא.
אני כותב את זה טיפה בסערת רגשות מתסכול על המצב ואשמח אם תעזרו לי לחשוב באופן צלול והגיוני
תודה!
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025