שנה שעברה סיימתי תיכון והתחלתי ללמוד בישיבה של הסדר של דתיים לאומים עם צבא והכל... הקטע בישיבה שאתה מוקף באנשים שאתה מכיר 24/7. אוכל איתם, ישן איתם מתקלח והכל. לפני שבועיים בערך תפס אותי אחד החברים שלי (חבר נורא קרוב שאני מכיר שנים) וסיפר לי שהוא מאוהב בי.
קודם כל, הייתי בשוק כמה אומץ יש לו. זאת ישיבה אחרי הכל. חשוב לי להבהיר שבתור דתיים אנחנו (הרוב לפחות) נגד הדעה והאידיאלוגיה של ארגוני הלהטב ודרך המחשה שלהם, אבל את האנשים עצמם אנחנו אוהבים ומכילים כמו את כל אדם אחר.
בחזרה לנושא, באותו רגע כשהוא סיפר לי על זה השתדלתי להראות רגוע ואמרתי לו שהכל בסדר אבל אני לא מרגיש ככה בכלל. אחר כך זה ממש התחיל להעסיק אותי ועכשיו קשה לי להיות לידו וגם קשה לי ליצור איתו מגע מכל סוג שהוא (אפשר לומר שבקטע הזה הקורונה די מקלה עלי אבל מצד שני אנחנו באותה קפסולה אז זה לטוב ולרע...). אני משתדל לשדר עסקים כרגיל וגם להמשיך להיות חבר שלו, כי אחרי הכל לא היה לו פשוט בחברה והוא עבר כמה זמנים קשים בלי חברים ואני מניח שדברים כאלה יוצרים תריגרים ותזוזות בנפש שמשפיעות על הנטייה ודברים כאלה (ולא, זה שאני דוס לא אומר שאני תומך נלהב בטיפולי המרה או שאני יוצא עם הרב רפי פרץ לבירה כל סופש. אבל אני יכול לומר בבירור שאירועים וחוויות כאלה ואחרות יכולות לשנות את הנטייה והרגש לכאן ולכאן) תודה שקראתם עד לכאן.
אשמח לעצות/הבהרות/פתרונות וכו'...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025