היי לכולם, זה סיפור קצת ארוך אז אנסה לקצר. יש לי חבר בן 18 כבר חצי שנה. במהלך החצי שנה הזו סיפרתי לאמא שלי אנחנו ביחד אך הסתרתי ממנה שאנחנו נפגשים כי היא ממש התנגדה לקשר שלנו (לא בגלל גילו אלא בגלל שהיא לא רוצה שיהיה לי חבר כרגע כי אני בכיתה יא ויש המון בגרויות ולחץ בנוסף היא טוענת שאני תלותית כי אחרי שיצאתי ממערכת יחסים של שנתיים הייתי איתו) יש לציין שהיא הסבירה שזה לא קשור אליו אם זה היה כל בחור כך הייתה מתנהלת כיוון שהיא חושבת שאני תלותית, ניסיתי להסביר לה לבכות לה ולבוא לקראתה שנמצא ביחד פתרון אך כלום היא עדיין אנטי. היא גילתה שנסעתי אליו ולקחה את זה בתורה מאוד קשה דיברה אליי בצורה פוגענית מאוד. אני הלכתי באוטו יום שזה קרה לחברה שלי מבלי שתדע כי לא יכולתי להישאר בבית ולבכות. היא גילתה את זה ומיד התקשרה וצעקה עליי. לאחר שיחה ארוכה בטלפון היא הבינה שהיא טעתה אבל היא כעסה עליי ששיקרתי לה והסתרתי והניחה לי להישאר אצל החברה. חזרתי הביתה ודיברנו על מה שקרה ואמרתי לה שתתן לי לפחות הזדמנות להוכיח לה שאני השתנתי ושטוב לי איתו היא אמרה שתחשוב אם לתת לי הזדמנות ועכשיו עברו שבועיים והיא לא הזכירה כלל את הנושא. מה לעשות? לשאול אותה על מה שהיא החליטה? אם התשובה שלילית לנסות להתעקש? לכעוס? לנסות שוב אחרי עשרות פעמים להסביר לה? אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות