אני גר לבד וזה גורם לי לדיכאון, להישאר ולהתמודד או לגור עם ההורים או שותפים?

שלום, סליחה על ההפרעה. יש לי שאלה חשובה בקשר למגורים לבד.
אז זה התחיל ככה. הייתי גר אצל ההורים בירושלים, ואני אישית לא מתלהב מירושלים ורציתי לגור באיזור המרכז כדי להתקדם בחיים ולהכיר אנשים חדשים, ולהתחיל עבודה חדשה.
אז, חיפשתי דירות להשכרה ושכרתי דירה בחולון. אני לא מת על חולון וזה לא שתמיד חלמתי לגור בחולון, אבל חולון זה באיזור המרכז אז מבחינתי זה כבר טוב מאוד בשבילי.
כבר בימים הראשונים התחלתי להרגיש תיסכול ודיכאון כשאני נמצא לבד בבית. אני לא בטוח מה לעשות, למרות שאני יודע שיש לי כמה אפשרויות.
אפשרות אחת, לחזור להורים ולהתמודד עם חוסר הפרטיות והצעקות שיש שם בבית.
אפשרות נוספת, לגור עם שותפים אבל לקחת סיכון שאולי השותפים יהיו אנשים שלא מתאימים לי ולא אסתדר איתם. וגם, פחות פרטיות באופן כללי.
אפשרות הכי טובה, היא, להכיר בחורה ולפתח קשר רציני, ובסופו של דבר לגור איתה ביחד.
הבעיה היא, שאפשרות הכי טובה מתוך כולן - לגור עם בחורה - היא כלכך קשה בשבילי. אני כלכך גרוע בלהכיר בחורות, אני בן אדם ביישן ומופנם ולא יודע איך להתחיל עם בחורות אז ברור שיהיה לי קשה למצוא בחורה רצינית מספיק שאגור איתה.
אז השאלה היא, מה לעשות? אולי להתמודד ולהתרגל לגור לבד, ותוך כדי, לעבוד על מערכות יחסים. או שבכלל לגור עם שותפים למרות ששותפים לא בהכרח אסתדר איתם?
תודה