היי, אני וחבר שחי כבר שנה יחד ואני אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מעולם.
בזמן האחרון אנחנו רבים המון ויצא ולא דיברנו 3 ימים.
מודה שרוב הפעמים הוא זה שמתקשר ורודף כשאני מרגישה ריחוק רגשי ממנו אך זה נובע מכך שאין חו מסננת בפה, כשהוא עצבני הוא מאבד שליטה ושוכח שאני בת הזוג שלו, הוא אומר לי:
אני עוד שניה מנתק לך, תלמדי לדבר, תהי בשקט...
אני לא מוכנה שדבר כזה יהיה בזוגיות שלי, ואני הייתי המקום הזה ולמדתי לעבוד עלזה. זו לא פעם ראשונה ולא שישית שאני מעירה לו עלזה ואני כבר לא מצליחה לקבל את הסליחות שלו.
הוא אמר לי היום שהוא לא עומד להלחם הפעם ושהוא רוצה לראות אותי נלחמת ורודפת אחריו (למרות שאני נותנת את כל החיים שלי לקשר הזה)
מצאתי את עצמי בשיחה האחרונה מתחננת אליו שידבר איתי ושלא ידבר אלי בזלזול כי אני באה לפתור.
אני טובה מידי? אני בחיים שלי לא הייתי ככה סבלנית ומאופקת, השאלה אם זה הדבר הנכון לעשות?
בנות אתן לא חושבות שיש משהו במקום של הגבר לבוא ולהשרות רוגע וביטחון? ובטח שלא לדבר בצורה כזאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות