היי חברים…. רציתי להתייעץ עם מישהו לגבי משהו, וכיוון שאין לי חברים, והמשפחה שלי עסוקה מידי, החלטתי לפנות לפה. אז אני בכיתה יא, לומדת כל יום עד שלוש, 8 שעות שמרגישות לי נצח. מאז הסגר הראשון , כל הקשרים שהיו לי עם אנשים פשוט מתו. היו לי חברות , אסל אפילו לפני הסגר הראשון התחלתי להרגיש שדרכנו נפרדות. וכך נשארה אני חסרת החברים. חברות שלי(לשעבר) לעומת זאת, דווקא הכירו אנשים חדשים, ומצאו חברויות חדשות(וכמובן שהן נשארו חברות, חוץ ממני)
עכשיו אני באמת מנסה להיות בן אדם חברותי. זה נורא קשה, נורא. זה לא אני, אני שונאת את זה. עם זאת, אני מרגישה תת רמה כיוון שלכולם יש חברים ולי לא. עכשיו כשאני באה מנסה לדבר עם אנשים, הם ✨מתעלמים ✨ ממני(פשוט כמשמעו). אולי הם לא שומעים אותי, או לא מרוכזים בי, או עושים כאילו , אבל יוצא שאני אומרת לאנשים משהו כדי לפתח שיחה, או סתם כדי להיות נחמדה, אבל הם פשוט לא עונים. אני לא יכולה אפילו להתלונן על זה שהם מגיבים ממש יבש, כי הם פשוט לא מגיבים. וזה נותן לי תחושה לא נעימה. עכשיו זה ככה כולם. פשוט כולם. אולי באמת פשוט לא שומעים אותי? למרות שלדעתי אני מדברת די חזק.
בכל אופן, לכולם בשכבה יש חברים, אני לא יכולה להגיד ״כולם חברים של כולם״ כי זה אף פעם לא נכון, אבל הרוב חברים של הרוב…. השכבה מגובשת…
אני באמת לא יודעת להתמודד עם סיטואציות חברתיות , ולהגיד את האמת זה גם לא מביא לי הרגשה נעימה.
מה לעשות? איך להיות בן אדם יותר חברתי???
האנשים בשכבה לא עכשיו מגעילים כיאלו, הם לא עושים כזה חרמות וכאלה, אז אני מתחילה לחשוב שהבעיה בי. כי לאף אחד אין בעיה עם אף אחד ורק אני לא קשורה…
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות