מאז שאני קטנה אני ממש מרגישה מנודה מאחים שלי הגדולים
יש לי חמישה אחים גדולים בני 25, 23, 20, 18 ו16
אחותי בת ה16 אני ממש ממש אוהבת אותה
היא באמת בנאדם מדהים אבל כשאנחנו עם אחים שלי הגדולים היא פשוט שונה לגמרי
הם צוחקים עליי ומדברים עליי מולי כאילו אני לא שם
הם תמיד עושים דברים ביחד
הם מכינים אוכל ביחד וכשאני רוצה להצטרף הם לא נותנים לי
הם נוסעים ביחד למקומות ורק אני נשארת בבית עם 2 האחים הקטנים שלי
הם עומדים לטוס כל הבנות כולל אמא שלי ורק אני נשארת בבית
בשבת תמיד כל האחים הולכים לחדר של אחיות שלי הגדולות וברגע שאני מגיעה הם מתחילים להגיד לא אז לכו וכל מיני דברים כאלה
זה באמת קשה כי אני לבד כל הזמן
הם לא מבינים למה אני מסתגרת בחדר
והם תמיד מסתכלים על הדברים שאני לא עושה למרות שאני באמת משתדלת לתת את כל כולי
תמיד שאני לוקחת להם בגד הם צועקות עליי ברמות וברגע שאחותי בת 16 לוקחת להן בלי רשות הם פשוט לא עושות לה כלום
לפעמים אני פשוט מקנה בה כי בנאדם מושלם שכולם אוהבים ומעריצים.
כשהבאתי לאבא שלי את התעודה שלי הוא היה קצת מאוכזב למרות שקיבלתי אחלה ציונים ועשיתי שיפור משמעותי ברמות
וכשאחותי הביאה לו את התעודה שלה הוא היה גאה בה ברמות והוא חיבק אותה ונישק אותה
הוא כל הזמן מספר כמה היא מושלמת וכמה שהיא בנאדם מדהים ואיך שהיא מתנדבת מלא ועוזרת בבית
אני באמת חשבתי עם ללכת לאולפנה עם פנימייה מלאה רק בשביל להתרחק קצת מהם
בסוף החלטתי ללכת לחצי פנימייה ואני עדיין לא בטוחה עם עשיתי נכון
באמת שלא יעזור לדבר איתם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות