שלום, זה פעם ראשונה שכותבת כאן..
האמת שאני לא ממש יודעת אפילו מאיפה להתחיל מלבד שקשה לי.
הרבה הצפות הרבה דכאונות הרבה זכרונות הרבה פלאשים.. ניתוקים.. התקפי חרדה.. ועוד.
החיים לא היו קלים. הרבה אנשים פגעו בי בדרך לאורך השנים. וזה כואב. זה כואב כל יום וכל לילה וזה לעולם לא נגמר ולא מפסיק ואין לי ממש איפה לדבר.
די וויתרתי על בני אדם. כותבת פה על מנת לפרוק אך באמת שלא בטוחה שאפילו רוצה תגובות.
מלא נכוותי מאנשים כשנסיתי לדבר.. כשנסיתי לחלוק.. עד שדי חזרתי לשתוק. לשים חיוך על הפנים ולהתנהל כמו שהעולם מצפה מכולם לחיות.
אבל בפנים אני ריקה. בפנים אני רקובה. בפנים אני מתה.
כמה שמתקרבת אל העולם כך מתרחקת מעצמי ומהחיים.
אני נפגעת פוסט טראומה רגילה ומורכבת על פי אנשי מקצוע ברמת חומרה קיצוני.
אבל גם על טיפול ויתרתי.
בין הצפות למוות של צל המהלך בין הצללים.
אלו חיי.
יש כאב שהזמן לא מרפא.
גיבורה אני כן.. חזקה אני כן.. אבל העולם לא מוכן עדיין בשביל לקבל ולשמוע את כל מה שחוויתי וכל מה שאיתו מתמודדת.
מפחדת. מפחדת מלכתוב פה - לא יודעת איזה סוג תגובות אקבל.
אך מרגישה שבורה וחייבת להוציא החוצה.
לפעמים.. החיים פשוט לא שווים את זה.
לא שווים את כל הסבל - את כל המכות.
בבקשה אל תכתבו לי משפטים כגון אלוהים איתך ואוהב אותך - אני על אלוהים ויתרתי מזמן ומבחינתי הוא השטן הגדול ביותר על פני אדמות.
איך עוברים הלאה? איך מתקדמים הלאה מכל הזוועות שרודפות יום וליל? איך? פשוט איך?
שבורה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025