היי
סבא שלי נפטר לפני חודשיים ואימצתי את הכלב שלו
הוא יחסית זקן , בן 13 וחצי.
יש לו קשיים בהליכה ואני צריכה כל פעם לעזור לו ללכת, יש ימים שהוא הולך טוב ויש ימים שפחות.
בלילה לפעמים הוא קם ונופל ומתקשה לקום אז אני קמה לעזור לו.
היה לו קשה להסתגל לבית שלנו אבל בסוף הוא הצליח אחרי חודש וקצת.
אבל מאוד קשה לי.
אני היחידה שמטפלת בו, ההורים שלי מנסים אבל הם לרוב לא בבית בכלל ואין מי שיוציא אותו לטיול.
עכשיו במלחמה זה יותר קל כי אני בבית אבל מה יקרה כשאחזור ללימודים? אני כל הזמן בחרדות וממהררת לחזור הביתה מהר כדי ללטף אותו ולהוציא אותו.
רציתי לצאת עם חברות לנוח קצת באילת ולהתרחק מהאעזקות אבל אני לא יכולה לצאת מהבית ולא יכולה להיעדר מהבית ליותר מיום שלם. אני פשוט לא מסוגלת.
אני לא יכולה לטוס לחול ולא יכולה כלום.
אני תמיד צריכה לוודא שיש מישהו בבית שיכול להוציא אותו.
ואני מרגישה תקועה. אני מאוד אוהבת את הכלב הזה וכבר נקשרתי אליו מאוד.
אבל אני לא יכולה לחיות כמו שצריך.
אני מרגישה שיש עלי נטל.
נטל שכן בחרתי בו אבל לא היו לי הרבה ברירות כי כנראה שאם לא הייתי מאמצת אותו אז היו שולחים אותו למכלאה ואני פשוט לא מסוגלת לדמיין שדבר כזה יקרה לו.
אז אני חושבת שאולי הכי טוב זה להרדים? כי הוא כלב שממילא קשה לו ללכת יותר מ5 דקות רצוף מבלי שאני עוזרת לו.
וממש קשה לי להשאיר אותו בבית , אני מרגישה שאני נוטשת אותו.
למרות שרוב הזמן הוא ישן בכלל.
מה לעשות??? אני יודעת שאם ארדים אז ארגיש רגשות אשמה ושאני פשוט אגואיסטית וחסרת רגשות.
מה אבל מה עם החיים שלי? אני לא יכולה לבלות עוד שעה בקניון מבלי להרגיש חרא עם עצמי שהוא לבד בבית.
מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026