אני יעל נשואה ויש לי ילד בן 29 שגר איתי ועם בעלי בבית (ילד יחד לשתינו)
מאז שהוא קטן הוא כל עולמי, אין לי שום דבר בעולם חוץ ממנו. תמיד עשיתי בשבילו הכל בשילתי, דאגתי , אהבתי.. ונתתי לו כל מה שאני יכולה שיגדל עם ביטחון.
גם היום שהוא כבר ילד גדול אנחנו בקשר מאוד טוב והוא משתף אותי... כל פעם שיש לי יום הולדת או יום האם הוא מסדר את הבית ומקשט אותו עם בלונים...
לאחרונה עלתה בו המחשבה לעזוב את הבית אני אומרת לו שאני רוצה שהוא ישאר
"אבל אמא אני עוד מעט בן 30" הוא מצא לעצמו דירה (יש לו יכולות כלכליות משל עצמו הוא עובד ויש לו תואר אקדמי) והוא אומר שהוא רוצה לעזוב את הבית...
אני בכיתי לו (בכי עם דמעות ממש) ואמרתי לו שאני לו מסוגלת שהוא יעזוב הוא חיבק אותי ואמר שהוא תמיד יהיה איתי. אבל עדיין אני לא מסוגלת להפנים את המחשב שהתינוק שלי הגוזל שלי (מבחינתי אתמול רק הוא היה בן 5) יעזוב את הבית.
מה לעשות כדי לשכנע אותו להישאר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות