רוצה עצות מעשיות להתמודדות מול מצב שיש לי אמא אבל היא רק סטטיסטית בחיי,מה לעשות?

היי,
אני רוצה עצות מעשיות להתמודדות מול מצב שבו יש לי אמא אבל היא רק סטטיסטית בחיי.
הרגשה שאין לי אמא, הרגשה נוראית.
כשהיא היתה צריכה אותי (והרבה !!) הייתי תמיד שם בשבילה במחירי הקרבה עד לביטול עצמי. היחידה מכל הילדים שלה. תמיד דיברה אלי בביקורת, תמיד העמידה בפני סטנדרט ושזה יהיה קשור לאינטרס שלה, עם השנים התחלתי כבר להבין שאני מבטלת את עצמי וכל מה שקשור לדעה האישית שלי כדי לרצות אותה ולעמוד לפי מה שהיא חושבת שנכון בלי שום תרומה לנפש שלי.
ותמיד סלחתי !
הייתי מרגישה תמיד כמו כלי שרת בשבילה, משתמשים בי וזהו, תמיד לגרום לי קושי או לקוות לשמוע ממני קושי, כמו תחביב שלה.
אישה שמרוכזת אך ורק בעצמה, בצרכים שלה ובמה שהיא רוצה, היא מבחינתה מרכז העולם, הכל מרוכז עסוק בה ואין אף אחד לידה.
אני רחוקה מלקטרג עליה ותמיד כיבדתי את ההורים שלי אבל מגיע הרגע שאתה מקיא כבר את כל הח.רא שעושים לך. אני מתקשרת אליה לעצה ומהצד השני היא מתחילה לחטט בשאלות אישיות בנושאים אחרים כדי לקבל תשובה שאשבר ממנה. לא ראיתי דבר כזה. להרגיש טוב עם עצמה על חשבון הבת שלה , אני לא מכירה את הדברים האלה בעולם שלי.
להנות לשמוע אם רע למישהו יחסית אליה ואז כמו משועממת שצריכה נושא לשיחה מעבירה הלאה לחברות שלה בפרלמנט השבועי שלה.
מטריף אותי שמי שמוכר אותי זאת אמא שלי.
ומי שלא מפרגנת לי ואף פעם לא בשבילי זאת אמא שלי
יש לי אבא שהוא גם אמא וגם אבא שלי. זה לא תקין.
אבא שלי הוא אבא אבל הוא לא יכול באופן טבעי להכיל את הנפש הנשית שלי, זאת לא התמודדות הגיונית והוגנת להעמיד אותו בסיטואציות שהוא לא מכיר ויידע איך להציע לי כי הוא מן הסתם לא היה אף פעם אישה !!
ועצם זו שאמורה להיות נאמנה לי ולהיות בצד שלי היא אמא שלי כשבעולם שלה זה ממש לא קיים.
אני כל כך מאוכזבת, כל חיי הענקתי מעצמי ואני מוצאת את עצמי מול שוקת שבורה, חייתי בשקר.
מול הבנה שגם מכרו את הנשמה שלי, גם התנכרו אלי וגם עשו עלי עסק. אין לי תקשורת מולה, כשמדברים אליה, זאת היא והיא והיא. אין שם אף אחד מלבדה.
פעם אחרונה כשאני שבורה מולה בטלפון, אמרתי את דעתי אליה בלי כחל ושרק וניתקתי את השיחה.
בגדו בי, נכון. אבל לא אוכל לבגוד בעצמי, זה הגבול.
מה אני עושה.
תודה לעוזרים.