היי, אני לומדת ועובדת במשך כל יום בשבוע, ללא הפסקה ואני חוזרת מאוחר כל יום, כמובן עייפה. אני חולת ניקיון, החדר שלי תמיד מדוגם ונקי, ויש לי אח בן 10 שכל היום יושב בפלאפון ולא עושה כלום בבית.
אני ואמא שלי כל היום בעבודה, וכל שאר הבית מלכלכים ולא מנקים. הבית קטן מאוד וצפוף ל5 נפשות (ויש גם אחות קטנה בת 4 וכלב גדול) ואני מרגישה שרע לי בנשמה להכנס הביתה, זה לא מרגיש לי כמו בית וזה ממש קשה לי.
כל יום יש ריבים עם אחי כי אני מבקשת ממנו דברים קטנים כמו להוציא זבל, כלים נקיים מהמדיח שישים במקום או יפעיל את השואב הרובוטי והוא לא עושה כלום.
הוא מרשה לעצמו להתעצבן על זה, אומר שאני יושבת לו על הראש ומרים עליי ידיים בגלל זה. ואני מתפוצצת מעצבים כל יום. ההורים לא מתערבים יותר. אמא שלי לא מנקה בבית מאז שהיא הבינה שאף אחד לא מעריך והיא גם עובדת כל הזמן, אבא שלי לא הזיז אצבע בבית אף פעם והכל נופל עליי. ואני ממשיכה לעשות, אפילו שוטפת רצפה לפני בית ספר ועושה כלים.
בגיל שלו הייתי מנקה את כל הבית ואבא שלי היה כועס עליי ומעניש אותי אם לא הייתי עושה את זה, ואיתו כלום. הוא לא מעריך שום דבר. אני בכסף שאני מרוויחה קונה מתנות לאחים שלי ועוזרת להורים שלי כשלחוץ אפילו בשקלים האחרונים שלי. נמאס לי. אני מרגישה מיואשת ושלא מעריכים אותי בכלל ולא יודעת כבר מה לעשות.. אשמח לעזרתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות