נפל עלי מצב רוח מדכא, אני מרגישה שכולם מסביבי בזוגיות. אפילו שאני יודעת שזה לא נכון. כשאני מציצה בפייסבוק אני רואה שיש הרבה שנמצאים בקשרים ושטוב להם. אני מקנאה. חושבת למה להם מגיע ולי לא? חלקם אנשים ממש לא נחמדים. אני נראית טוב, אף אחד לא מאמין שאני אומרת את גילי, נראית פחות, אינטליגנטית, יש לי מה להציע ובכל זאת אין למי. באתר היכרות אני לא מוצאת את עצמי בקושי יש אנשים שמוצאי חן בעיני. שאני מסתובבת בחוץ אני רואה שיש הרבה חמודים אבל אין לי מושג אם הם תפוסים או לא. אני לא מכירה אותם ולא תמיד ניגשים אלי כדי לפתח שיחה. לפעמים ניגשים ולפעמים זה נראה כמו נחמדות ולא חיזור. ניסיתי לפעמים בעצמי לגשת וזה לא הדרך הכי אידיאלית להכיר בחורים. לא יודעת איך ממשיכים מכאן. לרוב אני לא מרגישה ככה כי גם טוב לי בלבד שלי אבל פתאום יש רגעים כאלו כמו עכשיו שאני רוצה יותר מי מה שיש. שתי חברות לאחרונה נפרדו מבני זוג אחת מתגרשת מבעלה. זה נראה שעד שמוצאים משהו אין שום ערובה שזה יישאר. משהו קורה לאחד מבני הזוג או לשניהם. זה מעציב אותי נורא. הסופשי שבוע שלי עוברים ביציאות ובילויים או בבית כשלפעמים מה שבא לי לעשות מסתכם בלהיות הם בן זוג שלא משנה כל-כך מה עושים ביחד רק ההרגשה הזאת של להיות. אני רוצה שיגידו לי שיהיה בסדר, כמו שפעם היו אומרים והייתי מאמינה לזה והיה בסדר. אני נורא רוצה להאמין שיהיה בסדר שזו רק תקופה, רק רגע שאחריו דברים יסתדרו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025