נודלתי לאם חד הורית.
הילדות שלי לא הייתה פשוטה בלשון המעטה, עברתי הרבה סבל וכאב אבל אני גבר במדינה פמינסטית אז אין טעם להתלונן, כי בכול מקרה לא יצא לי כלום מזה.
אני חי בשכונת פשע בעיר בפריפריה ורואה איך אותם עוברי חוק עושים ערימות של כסף ולידם תמיד את הנשים הכי יפות. אני מקנא. אני שונא אותם.
לא הייתה לי מעולם דמות גברית\מודל לחיקוי אז הייתי צריך לעבוד על סט ערכים שאני חושב שאמור להיות לגבר שאני רוצה להיות, ובשנתיים האחרונות באמת הצלחתי בכוחות עצמי להיגמל מסיגריות וסמים, השלמתי בגרויות והתחלתי לעבוד בתפקיד טכנולוגי( השכר לא גבוה באיזור 45 לשעה).
אני מנסה בכול הכוח שלי לצאת מהעוני שנולדתי אליו ולא רואה דרך מוצא.
אני לא מצליח לחסוך, ועוד גר עם אמא, מרגיש הלוזר הכי גדול שגבר בגילי עדיין חי עם אמא שלו. אין לא מוציא כסף על בילויים מיותרים הרוב הולך על חשבונות ואוכל.
אני לא מרגיש אפילו שמגיע לי לצאת לדייטים כי לא הגעתי למה שרציתי בחיים.
אני לא מאושר.
אני במצב בחיים שאני לא יודע מי אני. אני מרגיש לוזר. אין לי כלום בחיים האלו.
לא זוגיות. לא דירה. לא שכר מספק. פשוט כלום. כלום.
אני מרגיש פשוט אבוד בחיים האלו. לא יודע מה יהיה איתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות