אנשים שמוציאים מאות ואלפי שקלים בחודש על ביגוד, איך אתם מסתדרים?

שלום למשתמשי אסקפיפל
רוצה לדעת ולקבל הסבר איך אנשים קונים וקונים ותמיד מתחדשים...
אני אסביר: אני נשואה ללא ילדים, שנינו משכילים, שנינו עובדים לא במינימום, שנינו ביתרה, הבית מסודר, נקי: תמיד יש אוכל - לא חסר כלום.
ועדיין כל הזמן התחושה שמשהו חסר: אין ירק מסוים, אין נעל בגוון מסוים, אין סוודרים, רוצים לטוס אבל אין זמן וגם אם יש, יש סיבות למה לא.
אני קונה בגדים ועדיין אני לא מבינה איך יש אנשים שקונים כל כך הרבה יותר, כמעט ברמה השבועית..צורכים כל כך הרבה - לא מבינה ועדיין הראש מלא במחשבות על זה.
עזרנו לחברים לעבור דירה והייתי בשוק מכמות שקיות היאנגה שהיה לאותה חברה אולי 30 שקיות (!!) בהם העברנו לדירה החדשה שלהם, את כמות הבגדים האין סופית הם הצליחו לסדר רק אחריי כמה חודשים טובים ולהכניס זאת לשני ארונות של 4 דלתות ועדיין נשארו שקיות של בגדים מבצבצים.
אתה לא מבין איך הריי הם כמוך במצב הכלכלי פחות או יותר.
אני מסתכלת על הארון שלי ומרגישה רגשות מעורבים : חלק מיד שנייה, חלק מצאתי ברחוב, חלק אמא הביאה לי ודווקא אלו שהשקעתי מחיר מלא מחנויות שיש בקניון מאכזבים אותי: הבד גרוע, הכל לא איכותי ואני קונה ממקומות טובים: זארה, מנגו, אמריקן איגל, יאנגה.
ביד שנייה אני מוצאת בגדיי מעצבים, אני מוצאת דברים על זמניים - כמו מכנסיים לא מחוררים בגזרה שנראית טוב, ג'אקטים שהם לא אוובר סייז שכניראה טרנדי, דברים לא עם שרוולים הזויים.
בדים שהם 100% כותנה, פשתן, משי, ויסקוזה: פריטים שהם נקיים ומלאים בנשיות.
לא פוליאסטר, לא כאלה שיוצא מהם התפר, לא כאלה שחוטים בורחים כל הזמן, שהכפתורים בבגד תלויים באופן זול והם נראים גרוע והחיתוך של הכפתור מכוער.
מוצאת שקשה להשביע את רצוני ואני בררנית - מאוד.
אבל כן, בעלי מתמרמר שגם לי יש יותר מדיי דברים וכן הארון דיי מלא ואני שמה לב שיש פריטים שמתחילים לשעמם / לא להתאים לעונה אני מעלה אותם למעלה.
אני אומרת לא לכל כך הרבה ואז אני נדהמת מכמה נשים קונות וצורכות - זה מוזר מצד אחד אני רוצה גם מצד שני, אני יודעת שזה מוגזם וזה לא שווה.


גם כמות ההזמנות אוכל בעבודה היא מוגזמת - כמה בצקים אפשר לאכול, פיצות, חומוס, המבורגר : לפעמים (נדיר כן?) שאני מזמינה לא מרעב אלא כדיי לא להיתפס הזויה/ קמצנית - אוכלת לי משהו לא טעים/ כבד שאני מרגישה רע אחריי שאכלתי אותו.
כך יוצא שכל שבוע כשיש הזמנות לפחות פעמיים בשבוע אני מזמינה אולי, אולי אחת לחודש.
אז כמה שאלות עולות לי:
1. איך זה מסתדר שאנשים קונים וקונים? מבחינת הכיס/ חשבון הבנק - מה? איך שורדים ככה?
2. אני מסתכלת על דברים וחושבת שהרבה ממנו זה זבל: האם זו רק הראייה שלי?
3. איך אפשרי להסביר את הקונפליקט שהרגש אומר "וואוו איזה כייף!! אני גם רוצה" והמוח אומר "זה לא הגיוני, זה חזירי, מיותר, גחמני"
4. האם אתם מסכימים איתי שאנו חיים בעולם מוגזם? הכל מלא מלא בשפע של דברים ויש הכל מהכל והכל מטורף? אתה רוצה משהו שהוא לא הגיוני הריי כי מחר תרצה משהו אחר ויום אחריי זה תתעצבן שהוא השתנה?
5. האם אני גם מגזימה?