עברתי לתל אביב לבד, סוג של חוזרת בשאלה. הכרתי בחור גרוש בן 40, שנראה מבוגר ואני נראית ממש ילדה, אבל אני כן נמשכת אליו. הוא מציע שננסה להיכנס לזוגיות ושהוא ידאג לי.
עם לומר את האמת אני עובדת מלא ומאוד קשה להחזיק שכירות. גם אם אכנס לקשר אמשיך לעבוד אבל יהיה יותר קל.
אם הוא היה נגיד עד גיל 30 לא הייתי חושבת פעמיים
אבל בן 40 זה נראה לי מאוד מוזר, אבא שלי בן 43 !
מצד שני הוא מאוד חכם, מצחיק וחברותי וכבר הייתי עם גדולים ממני אבל לא כזה פער.
ברור לי שבשבילו זה חלום להסתובב עם צעירה כמוני ואני לא תמימה, לא מחפשת חתן אבל כן מישהו לקשר הדדי שיהיה אכפת אחד מהשני.
מתבלטת אם לשים פס על המבטים של הסביבה וללכת על זה או להמשיך לעבוד קשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות