אני עברתי דברים בתור ילד שממש דפקו אותי.
אני נוטה או לחשוד מידי באנשים או לבטוח יותר מידי בהם
אני משתוקק לזוגיות כשבתכלס כל פעם שמישהו עושה לי טוב אני צריך להילחם בעצמי כדי לא לברוח.
ובסוף אם אני מצליח להישאר, הוא בוחר לעזוב בעצמו.
אני שוב ושוב שוכב עם אנשים שהם פי שתיים מהגיל שלי ומשחזר את הפגיעה שעברתי בתור ילד.
אני כל הזמן מטיל ספק אם בכלל נפגעתי כי הזכרונות כל כך לא ברורים.
אין מרגיש לבד ואני לא חושב שאיי פעם אצליח לצאת מזה
אני נמצא בטיפול כבר שנים ואני לא רואה שהסבל שלי באמת יורד.
פילוסופים שואלים על משמעות הקיום עצמו... אז למה לחיות כשבנוסף אתה גם סובל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026