אני הבנתי אחרי הרבה מחשבה על מי שאני שאני אדם מאוד שקט ושכל הבדידות והאלימות שקיבלתי בתור מתנה נהדרת בילדות מההורים ובריונות כל החיים שלי עד גיל 17 בערך, שאני "חברותי" בכדי לכפות על בדידות עמוקה פנימה.
אף פעם לא הסדרתי בחברה, אני מסתכל על החיים בצורה שונה מרוב בני האדם שהכרתי וזה מבודד אותי מעבר לעבודה שאני בודד, לבד רוב הזמן מורכב להסביר למה כרגע, אבל גם כשהייתי עם אנשים תמיד הייתי בודד.
לא מצליח להבין איך אנשים שומרים על קשר מעל 20 שנה עם אנשים אחרים. לא מבין למה אנשים קופצים מחברות לחברות במקום להשקיע במקום אחד טוב וחזק ולצמוח יחד? או אי כיבוד מסוים שגרם לי לחתוך אנשים מהחיים שלי.
אני מרגיש שלעולם לא אמצא חבר טוב, שלא נדבר על כך שאני בתול ולא החזקתי יד של אשה בחיים ועזבו שאני נראה טוב זה אפילו לא זה כבר. אני לא מצליח לא משנה מה ניסיתי ואיפה לא מוצא. אלוהים לא רוצה שאתחתן?
וחברים טובים, כל הזמן אנשים באים והולכים. אני עייף מלהיות מתוסכל ולשנוא את החיים, ואני אוהב את החיים בתור מי שאני טבע אוכל הכל כיף לי אבל במצב הנוראי הזה אני כאילו.. בכלוב ואני מת להתשחרר ממנו ולא מצליח.
אני פשוט לא מבין למה אני הולך למקום של חוסר אונים הרבה פעמים בחיים שלי? כשאני חושב על משמעות החיים, אם נצח קיים, שאלות שכולנו נאבקים בהן. אני כל הזמן מרגיש..אני מרגיש כאילו אני נזרק לחלל לתוך חור ששואב אותי שלא נגמר שזה אגב סיוט שאני חווה פעם בחודש כזה? שאני נשאב לתוך החלל וקם רוב הזמן בפאניקה או מזיע.
ויותר גרוע מזה שאני חווה מלא התקפי פאניקה והייתי אצל אינסוף מטפלים, זה באמת פשוט טראומות של חיי זוועה שחוויתי אבל למען האמת עם כל מה שקורה במדינה אני מניח שלכולנו יש והיו חיים זוועה.
בכל מקרה אני לא מצליח להפטר מתחושת החוסר אונים של בדידות בעולם ואין לי הורים ומשפחה אני באמת סוג של לגמרי בודד. אבל לא מצליח למצוא קשר אמיתי, שלא נדבר על בחורה. לא יודע מה אני עושה לא נכון??? איך אני מפסיק לשקוע לתחושות חוסר אונים כאלה? לתחושות של אני נשאב לתוך חור שחור? אני כרגע ממש חווה את זה וזה הורס לי את הלב אני עם דמעות פה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות