היי
אני מקיאה באופן יזום משהו כמו חמש שנים. אני מקיאה כמעט כול דבר שאני אוכלת, המחשבה שאכלתי משהו ולא הקאתי לאחר מכן גורמת לי לאי נוחות עם עצמי, כעס על עצמי וחרטה.
בחמש שנים האלו היו תקופות שהצלחתי להפסיק וממש שמחתי והרגשתי באופן קיצוני את השינוי בתחושה הפנימית והגופנית שלי כאשר אני לא מקיאה לעומת ימים שאני כן, אבל למרות זאת ממש ממש קשה לי לעצור את עצמי. זה ברמה שהשכל שלי לא מקבל את זה שאני אוכל משהו והשאיר אותו בגוף שלי.
עכשיו, אני לא סיפרתי לאף אחד כי אני לא מרגישה בנוח עם זה וגם לא פניתי לכול מיני בתי חולים כאלו ואחרים כי אני מפחדת מהמקומות האלו אז אני מנסה לבד.
אני מאמינה בעצמי ובטוחה שאצא מזה במיוחד בתקופה הזו שאני ממש נלחמת עם עצמי ועם התפיסת מחשבה שלי, מנסה להכניס לעצמי לראש שהאוכל שאני אוכלת זה כדי לחזק את הגוף שלי ולתת כוח וחיות וגם התחלתי להתאמן כך שארגיש יותר בנוח עם זה שאני אוכלת.
אני מרגישה שאני בשיפור בנוגע לעניין האוכל וקבעתי לעצמי שעד סוף השנה אני לגמרי לגמרי מחוץ לסיפור הזה של ההקאות.
המטרה שאני כותבת את זה זה כדי לשמוע אם יש עוד אנשים שהיו בדבר הזה וקצת לקרוא איך היה התהליך שלהם ואיך הם יצאו מזה בין עם זה עם עזרה מבחוץ או לבד.
וגם שפשוט רציתי לפרוק בצורה שלא ידעו מי אני אז איפה הוא אם לא פה : 0
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025