בן 24 וחצי. עוד רגע מסיים תואר, התקבלתי למשרה שמשלמת המון בהייטק. תמיד הרגשתי שבצד הזה של שאפתנות וקריירה תמיד הייתי מצטיין.
בצד הזוגי אני מרגיש שנכשלתי ולא מצליח לשחרר מהמחשבה.
מרגיש שבדור של היום רוב הבנות מוצאות חבר אחדסביב תיכוןצבא שגם אם הזוגיות לא וואו הן נשארות איתו או בגלל הזמן שבוזבז על הקשר או "שאין באמת על מה להפרד" או פשוט חוסר בטחון עצמי.
כל בחורה איכותית בגילי או תפוסה או מאורסת.
מרגיש שאכזבתי את עצמי, שבזמן הצבא עבדתי על לפתח את עצמי מבחינת קריירה ופחות על זוגיות והרכבת התפספסההייתה לי זוגיות בצבא אבל לא הסתדר.
רוב החברים בגילי עוברים לגור עם הבת זוגהראשונה! להקים בית משותף,מתחילים להתרחק ,יש חבר אפילו שעוד רגע נולדת לו בת ורק אני חושב על לעבור לדירת יחיד כי צריך לצאת מהבית של ההורים.
ההלקאה העצמית הזאת גורמת לי להוריד מההישגים שלי. אני אף פעם לא הייתי בן אדם מריר, תמיד שמחתי חייכתי אהבתי את החיים, אבל בתקופה האחרונה, למרות ההישגים, אני קם בתחושה של יאוש וחוסר אנרגיה.
איך מתמודדים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025