לא יצאתי מהבית חמש שנים

היי. נשרתי מבית ספר בכיתה ח ולא יצאתי מהבית כל השנים האלה חוץ מניסיונות להיכנס לתיכונים או פנימיות אבל זה אף פעם לא הצליח
עברתי הרבה מטפלים אף אחד לא מבין את המצב שלי ואת המורכבות שיש לי עם עצמי בנפש.
יש לי כמה דודים בני 40 שעד היום לא יוצאים מהבית ואני יודעת שאני יכולה להגיע לשם
אני בת 18 אבל בכיתה יב ויש לי עכשיו הזמנות להתחיל מחדש.
אני ילדה יפה מאוד ואני הרבה פעמים הייתי מקום גבוהה בחברה אבל חוויתי התנהגות קשה מאנשים הרבה פעמים בלי סיבה היה גבר שחשב שאני רוצה אותו והיה מקלל אותי משפיל אותי ומראה לי כמה אני דוחה כי חשב שרציתי אותו וזה גרם לי להרגיש שככה מי שאני רוצה ירגיש שאני מגעילה ודוחה, חברות לא נאמנות תמיד בחוץ לא שייכת לשום מקום ולמרות היופי שלי כאילו לא ראו בי משהו שווה ראו בי מוזרה
הייתי חכמה עם דעות שונות והיה חשוב לי הכבוד שלי מאוד וזה הבדיל אותי מהחברות שהיו לי אז
זה היו חברות של שנים וכשנכנסתי לבית אף אחת לא בדקה עליי
חמש שנים אף אחת
ולכל מקום שהלכתי הבנות היו מגעילות אליי וקיבלתי הרגשה שאני מגעילה שאני בושה שאני שונה
ולאט זה הפכה להיות הזהות שלי
כל השנים האלה הייתי מסתובבת לבד לגמריי לפעמים מתחילה טיפול ומסיימת אחריי חצי שנה באותו מצב
בגלל שלא מצאתי את עצמי בשום מקום הייתי מגיעה למקומות קשים כל מיני מקומות מצוקה או מקומות של עולים או פנימיות שגרמו לי להרגיש אבודה יותר ממה שהייתי אפילו רק שבדקתי ולא נשארתי שם
אבל הייתי אבודה לגמריי.
והכל התחיל מהזהות שלי חוסר בטחון שהגיע לניכור עצמי שנאה עצמית עמוקה שלי מחשבות אובסיסיביות על אחרים אפילו שאני לא רוצה התנהגות שאין לי שליטה עליה כמו לרצות להיות מניפולטיבית שישארו איתי או לא להיות ואז בורחים ממני מנצלים אותי נגעלים מהבן אדם שלי
הרבה דברים הגיעו מהבית ובגלל זה הלכתי לטיפולים
אבל כל מטפל שומע בחורה חכמה רואה אותי ואני נראת לו אחרת ממה שאני אומרת וזה תמיד נגמר בזה שהטיפול הורס אותי .
לפני יומיים חבר ילדות שהיה לי התאבד
הוא עבר דברים דומים למה שעברתי ואף אחד לא הצליח להבין אותו
מורכבות עם עצמו בנפש שלו שאין איך להסביר תסכול אין סופי ניתוק מהמציאות כדי לחיות בשלום עצמי לעזוב כל דבר שאתה מתחיל לשנוא כל דבר שאתה נוגע בו והוא נלחם עד שלא יכל יותר
וככה אני כבר ארבע שנים אני נלחמת בלי סוף ואין דבר שלא ניסיתי. הדבר שהחזק אותי בבית זה הדמיון שלי כמו שאותו החלומות שלי להיות איזה דוגמנית גדולה בחול איזה שחקנית חברות אהבות אבל אז אני מנסה לחיות במציאות וכלום לא נראה אותו דבר ואני לא מבינה איך זה שיש לי הכל בעצמי אבל אני לא מצליחה לעשות עם זה שום דבר.
אבל אני יודעת שעכשיו יש לי הזמנות לתקן יש לי אפשרות להתאמץ ולהוציא 12 שנות לימוד ללכת לצבא לטוס לחול לעשות כל מה שאני רוצה
ואני לא יכולה
אני לבד לגמריי לבד ואני לא מצליחה לבנות קשרים ומנסה להבין אם הבעיה בי משהו שאני עושה לא נכון
איך זה שאני ככה ולא מצליחה להיות עם חברות ולבנות חברויות
איך זה שאף פעם גבר לא התחיל איתי כן מסתכלים עליי הרבה אבל אף פעם לא ניגשים
איך זה שאף אחד לא התאהב בי
אני יודעת שאני לא יוצאת אבל אני יודעת שגם שאצא זה לא יקרה וזה מה שאני מנסה להבין
הכי קשה לי זה שאני יודעת שאני לא הייתי אוהבת מישהי כמוני אם הייתי רואה אותה מהצד אבל אני לא מצליחה להתנהג ולחיות כמו מי שהייתי אוהבת ולא מצליחה לשנות שום דבר.

עכשיו שאני רוצה לנסות שוב רציתי לדעת מה אנשים באמת חושבים על זה שאני אדע כי אני באמת לא יודעת
בנות בנות 18 איך אפשר להכיר להתחבר איך לנסות להיות אני כמה שיותר
איך להתאמץ תקופה ולא לוותר גם כשקשה
ואיך להתחבר למישהי שאני רוצה בלי לרצות להתנצל לשנות את עצמי להרגיש מסכנה או מניפולטיבית

תודה לכולם