השאלה שלי קצת מוזרה אבל אין למי למי לפנות עמה.
מאז המודעות המינית שלי שהגיעה בערך בגיל 17, אני שמה לב שאני פשוט אוהבת את הצשומת לב הזו מגברים באופן מוגזם מדי לטעמי, בלי שליטה בזה, בכל פעם שאני מסתובבת בחוץ ורואה בזווית העין שגברים בוחנים אותי בלי לשלוט בזה זה מסב לי איזשהי שביעות כזו שאין לי מושג איך להגדיר אותה (ויש לציין שאני כל פעם מחפשת אותה גם, ואם נגיד אני עם חברה והרבה מסתכלים עליה אני ישר קולטת את זה ומתבאסת, ואותו דבר במסיבות כשמתחילים עם חברוצ שלי לפעמים ולא איתי זה אוטומטית משפיע על הביטחון העצמי שלי ומערער אותו)
זה עושה טוב אבל לא עושה לי טוב, כי ההתעסקות בזה היא תמידית בכל פעם כשאני במסיבה או סתם אפילו יוצאת לקניון, בכל מקום וכל הזמן! זה כבר מחרפן כי אני גם באמת לא מעוניינת עכשיו להכיר גברים כי החלטתי שאני רוצה קצת להקדיש זמן יותר לעצמי ולהפסיק לחפש גבר נורמלי לקשר רציני, כי אני סתם לחוצה על זה ואני יודעת שזה דבר שמגיע לבד בלי שמצפים לו.
בקיצור, נמאס לי מהעניין הזה שהוא בכלל לא בר שליטה, זה איפשהו בתת מודע ואני לא מצליחה לשנות את זה למרוצ שאני בכלל לא אוהבת את הקטע הזה, מסיבה פשוטה שהביטחון שלי תמיד תלוי בזה כאילו זה בכלל דבר חשוב.. זה על הפנים, וגם בכלל לא צנוע מצידי. בא לי להפסיק להתייחס לזה ולחפש את זה ולמשל במסיבות פשוט ליהנות מהמוזיקה ומזה שאני רוקדת ולא לחפש נון סטופ את התשומת לב הזו שתין אותי.. אני כבר ממש נגעלת מעצמי.. מה הבעיה שלי?!?!?
ויש להוסיף שעד גיל 16 בערך חוויתי חוסר תשומת לב טוטאלית מגברים וזה ממש פגע בי בהתחשב בעובדה שעם חברות שלי היו מתחילים מלא ואליי התייחסו כאילו הייתי אוויר. אז אולי זה כמו חסך ילדות כזה שנשאר מאז. אבל זה לא חשוב כי זה כבר לא ככה . אני רוצה להפסיק את ההתעסקות המתמדת סביב זה!!!
אשמח לייעוץ.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות