אני בת 23 ויוצאת עם בחור בן 32 כבר 3 שנים מתוכם שנתיים אנחנו גרים ביחד. ישלנו מערכת יחסים מאוד בוגרתת ושוויונית למרות הפרשי הגילאים. אם זה הוצאות כספיות או תמיכה אחד בשנייה. שנינו אף פעם לא ראינו ססיבה להתחתן מלבד ילדים. הייתה לנו שיחה על ילדים שבה אני תהיתי לגבי הנושא אם כן או לא ובאחד הטיעונים של למה לא הוא אמר לי שהוא לא רוצה ילדים. הוא מאוד נחוש בדעתו בעניין. בתקופה האחרונה היו לנו קצת בעיות שאנחנו עדין עובדים עליהן אבל גם רואים תוצאות. לאחרונה התחלתי לשאול את עצמי אם אני לא עובדת לחינם? מה יקרה אם בעוד 6 שנים אני ארצה ילד והוא עדין יהיה נחוש בדעתו? האם אני צריכה לעזוב עכשיו בגלל הסיכוי שיום יבוא ואני ארצה ילד? אני עדין לא במקום של לקבל החלטה של כן או לא בנושא הזה. זה מאוד רחוק ממני.
האם הרצון שלו בנושא עוד יכול להשתנות? אני היום יכולה לראות את עצמי בלי ילדים אבל אני מבינה שזאת נק מבט של בת 23. אני כמובן אוהבת אותו מאוד ולא רוצה שהקשר יגמר אבל גם לא רוצה לטאטא מתחת לשטיח בעיות בנושא כל כך קריטי. פעם הוא רצה ילדים אבל השנים האחרונות ובעיות בין ההורים שלו גרמו לו לשנות את דעתו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות