אני אתחיל מאיך הכרנו בקצרה:
אנחנו לומדים באותה שכבה, בכיתות שונות, כיתה י' בכלל לא הכרנו, הוא תמיד היה המצחיק של השכבה עם הרבה ביטחון ואני דיי סגורה כזאת אז לא היה מקום להכיר, רק למדנו ביחד מתמטיקה ואנגלית.
בכיתה י"א הוא עבר לשבת לידי (ישבתי לבד וגם הוא כי חבר שלו שישב לידו ירד לקבוצה אחרת) ואז הכרנו,דיברנו רק בשיעורים ולא מעבר לזה ובקיצור מפה ומשם הוא הציע לי לצאת ואנחנו ממש קצת זמן ביחד 4 חודשים.
התחילה כיתה י"ב ואנחנו בסטטוס זוג או אמורים להיות ככה לפחות אבל אנחנו נפגשים רק אחרי הצהריים, אנחנו לא ביחד בהפסקות, הוא עם החברים שלו ואני עם החברות שלי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה- וכן דיברתי איתו ואמרתי לו שזה קצת מפריע והוא אמר שאין לו זמן לחברים והוא מעדיף לנצל את הזמן שבהפסקות להיות איתם אבל הקטע הוא שהוא גם בכלל לא מתייחס אליי בבית ספר, יום עובר ואנחנו בכלל לא מתראים בבית ספר, לא אומרים שלום או בוקר טוב למרות שאנחנו לומדים שני מטר אחד ליד השני וזו לא אשמתי כאן- אני מחפשת אותו לפעמים והוא לא נמצא בכיתה, וממש אין לי כוח לחפש אותו בכל רחבי בית ספר אז אני פשוט מגשרת על זה.
אפילו אנשים התפלאו שאמרתי להם שאנחנו חברים ואמרו שאנחנו בכלל לא מתנהגים כזוג.
אבל אנחנו כן, רק לא בכותלי בית הספר וזה מבאס אותי לגמרי ועלתה בי מחשבה כזו אולי הוא סתם מנצל אותי ואולי הוא מתבייש בי? אולי אני לא מספיק מגניבה/מצחיקה/יפה בשביל שהוא יתייחס אליי כמו לבת זוג שלו גם בבית ספר?
מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025