הייתי במערכת יחסים מאוד מאוד ארוכה וסגורה.
סגרה עלי מכל הכיוונים והיום נותרתי עם הלשון בחוץ ללא אוויר. אין לי מושג ורצון במשחקי חיזור וכאלה ואין לי רצון להיות למשחק כמו הרווקות הנואשות של היום. אני פשוט לא שם ואני לא בנויה ל"לזרום", למרות שמתחילים איתי כל יום בכל מיני מקומות. הבעיה שלי התחילה ונשארה כבעיית אמון. אני בת לאבא לא נאמן, הגבר שהיה לחיקי לא היה נאמן והרבה מהסובבים אותי אינם נאמנים לאחרים ולעצמם. יש שיגידו שאלו הם החיים כדי לשרוד אבל אמון מבחינתי הוא אבן היסוד. כשהוא לא שם והקשר נצרך, מבחינתי הוא יישרך כשיטחי וטיפשי לעיני כל. ולצערי/שמחתי, אני עולה מיד על שקרנים ונוכלים. אך אם מדובר בקשר רומנטי- אני לא שם. אני מעבירה הרבה מאוד זמן על המשמר כדי לבחון אם הגבר הפוטנציאלי נאמן ורציני. כשאני מבחינה בגבר שאינו רציני, אני יוצאת מהשטח.
אני יודעת ומודעת למי שאני ומה אני מביאה לקשר וממש לא בא לי להתפשר. אין לי אביר בראש אלא גבר מאוד מאוד ספציפי שאני מחפשת.
מאוד חשוב לי האופי ושק הרגשות שיש לגבר הזה. וכזה שהחיים חרכו גם בו כאבים ושידע לקום מהם. השאר- כסף יופי מעמד ובלה בלה בלה -אני משאירה לאחרות בכיף. רק הבעיה שלי היא האמון. זו גם השאלה הראשונה שלי שאני שואלת גברים מבלי שאני בכלל מתכוונת.
מישהו יודע או שהתמודד עם בעיה כזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות