הכרתי השבוע בחור שהוא פשוט הטעם שלי. אינטליגנטי מאד, מצחיק, עמוק - אך גם לא רציני מדי ויודע להיות ילדותי(בצורה חמודה ולא מטומטמת, כמו שרוב הבנים הילדותיים שפגשתי מתנהגים...) יש לו גם עיניים יפות... (אם הבן אדם אינטליגנטי לא אכפת לי ממראה חיצוני ולכן לא מציינת פה ׳נראה טוב׳ וכו׳...)
אז אתם שואלים מה הבעיה בעצם?
שהוא בן 20, ואני בת 16. אנחנו גם גרים במרחק של חצי שעה נסיעה, אבל הוא מגיע ברכב כך שאני לא חושבת שזה כזה משנה...
לי בכלל לא מפריע הגיל שלו. אני יודעת שאם ינסה דברים שלא מתאימים לי אגיד לו שאני לא מוכנה עדיין, ואני גם בטוחה שהוא יכבד את זה. כך שזו לא הבעיה.
הבעיה היא ההורים שלי בעצם. מכירים את כל הסטיגמות על פולניות? אז כזו אמא שלי.
דאגנית מדי, כל הזמן חייבת לדעת עם מי אני ואיפה. והאמת? שזה לא כזה עניינה לדעתי. אנחנו כל הזמן רבות. אם היינו בקשר טוב אז ברור שזה עניינה, אבל אם היא כל הזמן רבה איתי, אז סליחה, אבל אין לה שום זכות לקבוע לי דברים! אם אני נמצאת עם חבים ומגיעה הביתה באיחור של שעה ממתי שאמרתי שאחזור, אני מקבלת אסמסים (״איפה את?״ ״מתי את באה הביתה?״) היא חשדנית וכ---ל הזמן דואגת לי בצורה מעצבנת! אני כבר מתחילה לחשוב שזו איזו אובססיה! בנוסף היא גם ערערה לי את הביטחון העצמי במשך כל השנים, דבר שמשפיע עלי מאד היום ויוצר לי בעיות בתחומים שונים.
אלמלא ההורים שלי, הקשר עם הבחור בטוח היה מצליח. אני גם בטוחה שאם היה צעיר יותר, היא היתה מתה עליו. הרי תכלס הוא החלום של כל אמא כזו עבור הבת שלה: למד פיזיקה וכימיה, 5 יחידות מתמטיקה וכו׳... אני לא באמת חושבת שלימודים מראים משהו על החוכמה של בנאדם, אבל מהרגע שהתחלתי לדבר איתו לא יכולתי שלא לשים לב לכך שהוא חכם בצורה מרשימה.
עניין נוסף הוא שהכרתי אותו במפגש של פוליטיקאי מסויים שאמא שלי לא יודעת שהייתי שם (היא ידעה איפה אני נמצאת אבל לא ידעה שאני במפגש הזה...) כך שאם תשאל איך הכרתי אותו לא אוכל לענות לה.
אם אתם שואלים לגבי אבא שלי, אז כשהיו לי חברים הוא אף פעם לא דיבר איתי עליהם, תמיד אמא שלי היתה מדברת איתי לגביהם ואז הוא היה שומע את הדברים ממנה...
לדעתי אבא שלי גם לא היה נגד קשר עם הבחור, מכיוון שהוא מייחס חשיבות רבה לאינטליגנציה של אנשים והבחור הזה באמת ״עובר את המבחן״ מהבחינה הזו...
אני והבחור כנראה נצא השבוע ואני ממש רוצה להיות איתו בקשר אבל בטוחה שאמא שלי תתפחלץ ותהרוס הכל. חשבתי לא לספר להם שאני יוצאת איתו אבל ארגיש כל כך רע על זה שאסתיר מהם דבר כזה... כן הייתי רוצה שהם יידעו עליו, שהוא יבוא אלינו והם יכירו אותו וכו׳... ואני בטוחה שברגע שאגיד לאמא שהוא בן 20 היא לא תרשה לי אפילו לדבר איתו! אז מה אני יכולה לעשות? גם מאיפה אוכל להגיד לה שהכרתי אותו?
הוא באמת מוצא חן בעיניי, וחוץ מזה שהוא בדיוק הטעם שלי(אין הרבה בנים שעונים להגדרה הזו חח).
תודה לכל מי שינסה לעזור. שנה טובה:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות