בקיצור,הבעיה היא ככה,
המצב הוא שאין לי חברים בבית הספר-הבנות משתמשות בי לבידורן האישי ולא מסתכלות לכיווני,יש לי רק חברה אחת שגם מתחילה להיעלם לי
בבית כל הזמן ריבים,מאז שאני קטנה ריבים וצרחות,לפעמים איומי התאבדות של אחותי הגדולה(שהפסיקו עכשיו אחרי טיפול) לפעמים מול העיניים שלי,
החברות שכן יש לי מתנהגות אלי כמו לסמרטוט,
ובעיקרון חצי מהחיים שלי אני אצל סבא וסבתא שתמיד מקשיבים לי ועוזרים לי,
בזמן האחרון אני מתחילה להרגיש בודדה,אני מבולבלת ואבודה ולא יודעת מה אני עושה כבר,
אני ביישנית באופן קיצוני,קשה לי אפילו להסתכל לאנשים בעיניים,
לפעמים אני שמחה,אבל כשאני כן עצובה,בא לי לבכות ומתחילות לי כל מיני מחשבות רעות שאני לא רוצה.
בראש יש לי מציאות אחרת לגמרי שדמיינתי,אני רק תקועה בספרים ובמוזיקה בניסיון להתעלם מכולם,
אבל זה כבר מתחיל לא לעבוד,
מה אני יכולה לעשות,כדי לעבור עוד יום ולא להרגיש יותר בודדה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות