ללכת לגיוס שלה למרות מה שקרה?

אמרו לי מה דעתכם לגביי הסיטואציה בבקשה -

אנחנו חבורה של 20 בנות, במהלך הלימודים היינו בקשר, יצאנו הרבה, התראינו מין הסתם..
לאחר שסיימנו, החבורה 'התפרקה', כל אחת בשלה.. לגיטימי.
לי נשארו 3 חברות, אחת מהן החברה הכי טובה שלי.
היא התגייסה ראשונה, לכן החלטנו שנמשיך כמובן לשמור על קשר,
ושניפגש לעתים קרובות. למשל - היא חוזרת בשישי, אז אנחנו יוצאות לסרט או למסעדה.. משלימות פערים.. וגם כי התגעגענו אלייה.
זה נורא נחמד ומגבש.
יש לנו קבוצה בווטסאפ של כל החברות מהתיכון, משתדלות לשמור על קשר. ולצאת בהרכב מלא, אבל הן לא מראות נכונות.
הצענו להן לצאת איתנו למסעדה כלשהי, והן ענו שהן לא יכולות.
אז רק אנחנו יצאנו (הקבוצה שלי) ...
ואז לפתע אחת החברות כתבה בקבוצה: 'הן הלכו ולא הציעו לנו'
כלומר היא לכלכלה עלינו, ושיקרה!
כעסתי נורא.. מה כואב לה? קנאית!
החברות שלי הגיבו בכעס ואמרו שהן לא מתכוונות להגיע לגיוס שלה.
החלטתי לסנן אותה.. אבל היא התקשרה אליי ושאלה למה אני לא עונה.
אמרתי לה שלא היה לעניין שהיא אמרה את מה שאמרה, והיא סהכ צחקה.
הסברתי לה שזה לא יפה שהיא מרכלת על חברות שלי.. כי מי יודע אולי היא מרכלת גם עליי... היא טיפוס שאי אפשר לסמוך עלייה.
אני לא מספרת לה כלום..
החלטתי לא להיות ילדותית.. אמרתי לה את האמת.
לא היה לה מה לומר, והיא אמרה טוב ביי.
ואז היא שלחה לי הודעה: ''להגיד לך את האמת, אם תמשיכי להיעלב מכל דבר קטן זה לא יעזור לך בחיים, כי עובדה שלא כל שאר הבנות נפגעו וזה דבר ממש מפגר לכעוס עליו. ותאמת לא אמרתן בסוף אם יוצאים כי חלק רצו להעביר למוצש אז זה לא היה ברור ואני רק אמרתי את זה. אם את רוצה אל תדברי איתי תעשי מה שבא לך, אבל לכעוס לא יעזור לך בחיים ותאמיני לי גם אני הייתי ככה והבנתי שאני ישאר לבד כל הזמן אם אני יכעס בגלל דבר קטן'

אני: 'תקשיבי, אמרתי לך את מה שאני מרגישה.. אין לי כוונה לריב.. להבא תבררי ואז תקפצי למסקנות'

היא: 'זה עובדה שלא הודעתן מתי אתן יוצאות אפילו חן ונטלי (שם בדוי) זה לא רק אני.
לא אמרתן אם זה בטוח או לא, זה לא אשמתי. אני אמרתי עובדה מדבר כזה לא לדבר איתי ולסנן זה ילדותי כבר היית יכולה לדבר איתי באותו רגע ולא להתעלם ממני, אם משהו פוגע אומרים באותו שנייה'

אני : אני לא מתכוונת להתווכח איתך. לא האשמתי אותך. הבלגתי. זהו.

היא: 'טוב'

אני: 'אחלה'

שורה תחתונה -
אני לא מתכוונת לשמור טינה.
אני מתלבטת אם בכלל ללכת לגיוס שלה,
במידה ואלך, אצא בוגרת ואולי תיווצר סיטואציה לא נעימה.
אני חושבת שהיא לא תתלהב לראות אותי שם.
במידה ולא היא תעלב.

אני מכבדת אותה בתור בן אדם לפני הכל. למרות מה שקרה.
מה הייתם עושים במקומי? ומי צודקת? מסקרן אותי לדעת..
תודה מראש לעונים, מצטערת על החפירה זו מעין פריקה.