היי :)
שנה שעברה דיברתי עם מישהו בשם יוסי (שם בדוי, והוא בגיל שלי) והוא היה ממש נחמד אלי והתאהבתי בו והיינו סוג של חברים...
ואז הוא אמר משהו שממש הרגיז אותי אז התעצבנתי עליו והוא התעצבן עליי וירד לרמה ממש נמוכה אז אמרתי לו שזה לא בשבילי הרמה שהוא יורד אליה וסוג של נפרדתי ממנו ואז הפסקנו לדבר..
אחרי משהו כמו חודש חבר טוב שלו -יואב (שם בדוי, גם הוא בגיל שלי) התחיל לדבר איתי אז דיברתי איתו והוא היה ממש נחמד אלי ושימש כמין "אוזן קשבת" כאילו יכולתי לשפוך את הלב שלי בפניו והוא היה אומר לי ועוזר לי בכל מיני דברים ואז נהפכנו לידידים טובים...
אחרי איזה שלושה חודשים יצא לי לדבר עם יוסי כי הרגשתי ממש רע לגבי הריב הטיפשי ורציתי להתנצל, והתברר שגם הוא הרגיש שזה לא היה במקום וגם הוא התנצל ואמר שהוא מצטער, ואז חזרתי לדבר איתו... הבעיה היא שלהם אין בעיה עם זה שאני מדברת עם שניהם במקביל אבל אני מרגישה ממש לא טוב בגלל זה, שניהם חשובים לי ואני ממש נהנית לדבר איתם אבל אני לא רוצה לפגוע בהם! וגם ליוסי יש מלאא ביטחון עצמי ואין לו בעיה לגשת ולדבר איתי, וכל פעם שאנחנו נפגשים הוא הולך לדבר איתי... ואילו יואב ממש ביישן (וגם אני יחסית ביישנית) ואין לו את האומץ לדבר איתי פנים אל פנים ובגלל זה אנחנו כל הזמן מדברים בוואטסאפ וזה קצת מציק לי שאנחנו לא מדברים פנים אל פנים (שתבינו שיוצא לי הרבה פעמים להיפגש איתו אבל חוץ מ"היי" אנחנו לא מחליפים מילה...) אוף אין לי מושג מה לעשות וזה ממש מעסיק אותי הנושא הזה ומעצבן אותי שכל היום אני חושבת רק על הנושא הזה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות