אני לא יוצלחת .נמאס לי מעצמי .
אובחנתי בגיל שש!!! הייתי כל כך היפראקטיבית שרצו לאבחן אותי לפני אבל זה היה די בעייתי .
אני בנאדם מופרע, אני אימפולסיבית, אין לי גבולות. כמה שאני מנסה לשבת בשקט אני לא מצליחה, כאילו זה דווקא. דקה אחת אני לא יכולה לשבת בשקט בלי לתופף עם הרגליים, להרעיד את הרגל, להסתובב, לתופף עם העטים, לצחוק, לצייר, לזרוק, לקום, לשחק בשיער, להתנדנד, כל דבר.
והדבר הכי מעליב אלו המורים שאומרים "את יכולה לשבת שיעור אחד מרוכזת מתחילתו ועד סופו???? תירגעי!!!" והם לא מבינים שזה לא תלוי בי...
מי רוצה אדם היפראקטיבי לאוניברסיטה שלו? לעבודה שלו? בצבא הם חייבים לקבל אותי כי זה חובה... מי רוצה אדם שמאבד אותך באמצע שאתה מדבר איתו? שברגע שאתה בסה"כ צובע משהו זה משגע אותו? ברגע שאתה תולש דף זה מטריף אותו? אתה לא יכול לעשות כלום לידו!
מי צריך ילדה שצריכה שלוש שעות בשביל מבחן מסכן? מי צריך ילדה עם פתיל כזה קצר שלא לוקחת שום דבר ברצינות? שהכל אצלה צחוקים ובדיחות...
איזה מורה אוהב תלמידים שמתפרצים? ואיזה ילד אוהב את עצמו ככה ועם עוד אלף ואחת דברים שאני לא יכולה לרשום כי אלו אפילו הדברים הכי קטנים.....
אני מוצאת את עצמי לא עושה שום דבר גם בבית כי אני לא מסוגלת לשבת לעשות את זה .לשבת מול המחשב? בכיףףף. לשבת ללמוד? המוח שולח הוראות ברורות - להפעיל מנגנון קשב וריכוז . אפילו כשאתה סופר מפוקס ואומר לעצמך שזהו, עכשיו אתה עושה ומסיים, בשנייה אתה מתנתק וחושב על אלף ואחת דברים.
בקיצור לא באתי לתאר את קורות חיי.... מה גם שרק מי שיש לו את זה יבין על מה אני מדברת. גם לא מי שיש לו חברים כאלה.... :(
תלמדו אותי להשתמש בזה בצורה נכונה . לאהוב את עצמי עם כל הכבוד שיש לי את הADHD הארור הזה. תלמדו אותי......
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות