אני בן 23. ולצערי יש לי פשוט חיים ריקים מתוכן.
מאז בית הספר היסודי לא היו לי חברים כי פשוט לא הצלחתי להתפתח ולהתחבר.
בתיכון החלו הצקות, העלבות ודחיות של נערים כלפיי דבר שנמשך עד סיום התיכון.
בצבא הייתי בודד ומסוגר בעקבות הטראומות מהתיכון אז גם שם לא הצלחתי לרכוש אף חבר. עם שחרורי מצה״ל התחלתי ישר ללמוד וללכת לאוניברסיטה. אני סטודנט להנדסת בניין. וגם שם איני מצליח להכיר אף אחד.
חשוב לציין שיש לי שני הורים שמאוד אוהבים אותי ודואגים לי.
כיום הגעתי למצב של בדידות מוחלטת אין לי אף חבר, אף אדם למעט הוריי לשתף במה שעובר עליי, ובטח שלא אהבה.
ניסיתי ללכת לפסיכולוג אך הוא לא שינה אצלי כלום אלא להפך הוא יצר ריחוק ביני לבין הורי. אני מרגיש שאני ״נטל״ כלכלי על הוריי, ושאני אדם מיותר בלי חשיבות ובלי תוכן.
ושכמעט אין מישהו בעולם שאכפת לו ממני.
האם יש דרך לצאת ממצבי העגום לדעתכם? או להשלים שנגזרו עליי חיי בדידות ועצב
כי אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. ובשביל מה כדאי לי לקום בבוקר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות