ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 8 ואני נשארתי לגור עם אמא שלי עד שהיא נפטרה לפני כמעט שנה ועכשיו אני גר עם אבא שלי ואשתו ושני הילדים שלהם..
אבא שלי שונא אותי.. הוא כועס על איך שנדחפתי לו לחיים ועושה הכל כדי שאני ארגיש כמו אורח לא רצוי... בבית הישן הייתה לי המיטה שלי, וכל הרהיטים של החדר והוא פשוט מכר הכל, לקח את הכסף לעצמו וכבר שנה שאני ישן על שמיכת פוך מקופלת על הרצפה בסלון. כשאני מעז לבקש את החדר הפנוי או שיקנה לי מיטה איכשהו הם מוציאים אותי כפוי טובה וחוצפן. החדר לא בשבילי ולמיטה "אין כסף כרגע".. יש כסף לחופשות שלהם בחו"ל כמשפחה כשאני נשאר "בבית", יש כסף למתנות ומחשבים ואייפונים לילדים המשותפים שלהם, אבל אין כסף למיטה... אני צעיר אז אין לי זכות להתלונן, ואם כל כך קשה לי אני מוזמן לחסוך למיטה למרות שלא נשאר לי שקל לחסוך אחרי שאני משלם לעצמי על אוכל ונסיעות לבית ספר וחשבון טלפון וכל דבר אחר שהוא לא מוכן לממן לי. אני יודע שזה נשמע כמו קטנוניות ופינוק ושיש ילדים שסובלים פי מיליון ממני, שמוכים וחווים התעללות יומיומית אז באיזו זכות אני בכלל מתלונן אבל אני פשוט לא יכול עוד לסבול את ההרגשה.. לא מסוגל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות