היי.לקח לי הרבה זמן להבין את מה שאני הולכת לכתוב.
אני לא אוהבת להגיד על עצמי אבל לצורך השאלה אני בחורה
מאוד יפה..ובעצם *כלפי חוץ* לא חסר לי כלום,יש לי שני הורים,
מצב כלכלי מעולה,תלמידה חכמה ובעצם הכל נראה מושלם.
אז למה בתוך תוכי אני מרגישה בדיוק ההפך?
אני תופסת את עצמי בתור ילדה ביישנית,חסרת ביטחון,רצינית
נפגעת בקלות,ואני רוב הזמן בדיכאון,רק האנשים הכי קרובים אלי
יודעים שאני כזאת (הורים,חברה הכי טובה,ידיד הכי טוב).
ממה שיצא לי להבין אני מתנהגת בדיוק הפוך ליד אנשים,
וכולם בטוחים שאני מאושרת,עם אובר ביטחון,מוקפת חברות
(אני בכלל מרגישה לבד),ילדה מצחיקה ש"הצחוק שלה יותר
מצחיק מהבדיחה",ככה אומרים לי כל הזמן.
ואני שואלת את עצמי איך זה הגיוני?
מצד אחד חושבים עלי את כל זה,
מצד שני התפיסה שלי והביקורת שלי כלפי עצמי שונה לגמרי,
חשבתי אולי בגלל שאני חסרת ביטחון אז כדי לכפר על זה
אני משחקת את עצמי שיש לי מלא ביטחון ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות