שלום לכולם,
רציתי לשתף אתכם באיזה עניין שמאוד מפריע לי. מערכת היחסים האחרונה שלי הייתה כלפני שנה.
מאז שנפרדנו אני לא מוצאת את עצמי מבחינת זוגיות. כשאני מכירה בחור אני חושבת על הטווח הארוך כי אני מעוניינת במערכת יחסים רצינית. הזוגיות חסרה לי, ואני רואה את כל החברות שלי בזוגיות, אני מפרגנת מכל הלב, אבל יחד עם זאת תוהה.. מה לא בסדר איתי? לא הגיוני שלהן יש זוגיות, בעוד אני לבד. יחד עם זאת אני רואה שהן התפשרו על הרבה דברים.
יש למשל דברים שאני שוללת על הסף כמו בחור ללא קריירה או שאיפות ומטרות בחיים
או כמו בחור שאינו מעריך ומכבד בחורה, או שהוא לא מושך אותי משיכה בסיסית מבחינה חיצונית.
אני מודעת לכך שזה נשמע הרבה דברים, הרי אף אחד לא מושלם. בייחוד לא אני.
אני בחורה שנראית טוב, עובדת בעבודה מסודרת, עצמאית, יש לי יעדים ושאיפות בחיים..
תמיד שואלים אותי איך זה שאין לך מישהו? ואני משקרת להם (ולעצמי) שאני מעדיפה להתרכז בקריירה שלי ולכן אני לבד. ידוע לי כשזה יבוא זה יבוא ובלה בלה... אני בכלל לא מצפה. הרי אני מניחה שזה יקרה כהכי לא צפוי
אני לא מהטיפוסים הנואשים כביכול לאהבה, לא חסר לי.
יש לי מחזרים, אני יוצאת מידיי פעם לדייטים.. אבל זה לא זה.
כרגע, אני עומדת להתגייס, ואין לי מושג מה יהיה.
אין לי בעיה להכיר גברים חדשים.
מוזר לי.
אולי אני באמת צריכה להתפשר?
אשמח לעצות (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות