מרגישה ילדה קטנה כי כמעט ולא "חוויתי" דברים, למה אני נשארת מאחור?

בת 18.5, אתם יכולים לקרוא לי "ילדה טובה" ,אין לי בעיה אם זה.
אני מבית טוב,מבוסס,גרה בצפון העיר הגדולה חח, כן, צפונית..גרה בדירה יפה וגדולה,טסה לחו"ל,אוכלת במסעדות, לא מחסירים ממני, ובעיקר לא אהבה ותמיכה..
יש לי חברות באמת מדהימות,משפחה מושלמת חח, הורים מדהימים שאוהבים אותי כל כך ותומכים בי וכלמה שהם עושים זה בשבילי ולטובתי
קיבלתי את התפקיד שרציתי בצבא (משקית תש),מתגייסת עוד חודשיים
רציתי לשאול ולכתוב כמה דברים(מצטערת אם זה מבולגן אני פשוט שופכת את כל מה שאני מרגישה)
זה בסדר שאני אוהבת את הבית והמשפחה?
אני מאוד אוהבת להיות עם חברות, לבלות, לצאת בערבים אבל לפעמים אני בלי חשק לצאת ולהתפרע ורוצה סתם מסעדה או סרט או אפילו פעם בלהיות עם עצמי ולהיות אצל המשפחה ולא לצאת אחרי זה לפעמים..
אני מרגישה שאני לא מבינה מי אני..
מצד אחד אוהבת לשתות ולבלות ולהשתכר עם חברות וחברים ולצחוק(פחות אוהבת מסיבות), ניסיתי לעשן נרגילה גיד ולא אהבתי אבל רציתי לנסות ולשמחתי זה דוחה
אני לא "חננה", אני כן מסה ומשתחררת עד גבול מסוים שמתאים ונראה לי וזה כיף.
אבל אני לא אוהבת לשוטט עד 4 בבוקר או לא אלך ברגל 2מטר בלילה ואקח מונית

כן! אני צפונית!
לא אישן בהוסטלים ורק במלונות,אקנה בגדים בזארה ולא אגור עם חמישה שותפים בדירה מטונפת כשאהיה גדולה
אף פעם לא היה לי חבר וזה הדבר שהכי מציק לי מהכול..
אני בכוונה מדברת על חבר ומערכת יחסים כי מזמן יכולתי לזרום עם מישהו במסיבה(לא התנשקתי)
אני פשוט רוצה להיות עם מישהו טוב,שבא מבית טוב עם ערכים ומשפחה טובה,מישהו עם לב טוב ,ילד טוב, שיצחיק אותי ושיהיה לי איתו כיף ושירצה אותי, אותי ולא אחרת..זהו.. לא מחפש נסיך על סוס לבן

החיים שלי שאני מדמיינת נראים רגילים, אני אלך לצבא,אשתחרר , אולי אעבוד קצת בחו"ל ולא אעשה טיול להודו או דרום אמריקה ,כי זה פשוט לא אני, אלמד מקצוע טוב שאני אוהבת אבל גם שמכניס כסף, אמצא עבודה הגונה לאט לאט אבנה את עצמי,אתחתן ואביא ילדים..פשוט פשוט אבל הכי יפה

אבל מתי כבר יגיע החבר,כי זה נראה שלעולם זה לא יקרה..
אני מנסה כל הזמן להיות חיובית ופשוט ליהנות מהחיים כי יש לי הרבה טוב אבל לפעמים זה מכה בי וגורם לתחושה נוראית שלכלן היה ולי לא, זה כאילו "מה לא בסדר בי?,מה אני לא עושה?"...
מי אמר שאני אכיר בצבא? אני מאוד רוצה להכיר מישהו באופן טבעי כזה,אני נורא מאמינה בזה,שיש חיבור מיידי וחברי לפני הכל..

אני מרגישה ילדה קטנה כי כמעט ולא "חוויתי" דברים לא סמים או סיגריות או פרידה או הורים גרושים או בעיות במשפחה או עם ההורים או בדידות או בעיות כלכליות, כאילו החיים שלי מושלמים אבל מבחינתי זה לא ככה..
איך לאלה הפרחות או הערסיות יש ולי לא?
מה איתי? למה אני נשארת מאחור?...
מגיע לי גם