אנחנו כבר 5 חודשים ביחד. הוא הדבר הכי קרוב לבן זוג מושלם שאי פעם היה לי, באמת מערכת היחסים הכי בריאה שאי פעם חוויתי. הוא כל מה שחיכיתי לו אחרי שנה וחצי של תקופה קשה לבד אחרי מערכת יחסים שנגמרה ממש רע וכנראה השאירה בי צלקות עמוקות. תקופה שבה לא הסכמתי לתת לאף אחד להתקרב מספיק ולא הסכמתי להתחייב, רק התפרפרתי ומצד אחד זה היה נח ומצד שני סבלתי ממש מכל ה"סתם" הזה. עכשיו כשיש לי אותו אני פשוט לא מצליחה לפתח רגשות. חיכיתי וחיכיתי וזה פשוט לא קורה למרות שכל התנאים להתאהבות קיימים. ההתלבטות הכי גדולה שלי היא האם זה פשוט לא זה וצריך לוותר או שאני פשוט דפוקה מדי מכדי להתאהב במישהו ואני צריכה למצוא דרך כלשהי להתגבר על זה כי אני עלולה לפספס את הבחור של חיי. הבעיה היא שבינתיים הוא מרגיש שאני חצי רגל בחוץ כי בזמן שהוא נקשר אני עדיין אמביוולנטית . הוא יודע שזה בגללי ולא בגללו אבל מהצד שלו זו עדיין הרגשה מחורבנת. אני באמת חושבת שמגיע לו יותר ממה שאני נותנת לו ומרגישה שאולי אין לי מה לתת כי אני דפוקה מדי, אבל אני גם יודעת שהוא ממש רוצה שזה יצליח.
אני לא רוצה לפגוע בו אבל גם לא רוצה ששנינו נפספס משהו אמיתי וטוב.
יש איזו דרך לדעת אם הבעיה בי או בנו? ואם הבעיה בי, יש דרך להתגבר על זה?
תודה לכולכםן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025