בת 18 וחצי לא התנשקתי ולא היה לי חבר,אף פעם
אני חברותית,אני יוצאת,אני לא מסתגרת בבית ומחכה שמשהו פתאום יקרה אני אמנם לא יוצאת עם אנשים שאני לא אוהבת או למקומות שאני לא אוהב רק כדי להכיר מישהו,אבל אני נהנית ממה שיש ויש לי ומנסה להישאר חיובית ולבלות,כי לפי דעתי זה מה שמביא לדברים טובים.
אני נורא מאמינה בדברים שקורים בטבעיות,שיש חיבור עם מישהו פשוט ככה ולא מלהתחיל איתו מרצון למצוא, אלא שמכירים בכוונה באיזושהי מסגרת ומתחברים,מישהו אמר לי שדברים קורים בלי שנשים לב.
בגלל זה גם אני מחכה לצבא,להיפתח עוד יותר,להכיר אנשים חדשים,(אנשים טובים עם לב טוב),אני מאוד מקווה שיקרה משהו,שאני ארגיש משהו למישהו(אף פעם לא הרגשי משהו למישהו ובגלל זה גם לא ניסיתי להתחיל עם מישהו)
עוד חודשיים מתגייסת להיות משקית תש,מקווה להיות בבסיס קרבי בסופו של דבר
אני חברותית, שמחה,יש לי חברות, אני אוהבת לצאת לבלות בין אם זה מסיבה בר מסעדה או סרט, או אפילו סתם להיות עם חברות.
התברכתי באמת במשפחה מדהימה ובחברות ושני ידידים שבאמת הם כל העולם שלי.
אני בחורה רגילה,שהיה לה מזל בחיים מבחינת משפחה מצב כלכלי וחברות, ששומרים עליה אבל גם נותנים לה להיות עצמאית ולעשות מה שהיא רוצה.
מגיע לי גם מישהו,למה זה נראה שלאחרות זה פשוט כל כך קל,ושזה פשוט בא אליהן ואני תקועה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות