היא כל הזמן מעבירה ביקורת על המראה החיצוני שלי, על כך שאיני יפה ומוצלחת כמו החברות שלי. ותמיד נזכרת לציין שהיא מתביישת בי.
לפעמים היא בוהה בי סתם כך, אומרת את המשפט האהוב עלייה: "את מכוערת וטיפשה." ואז הולכת. לטענתה, אני אשאר כל החיים לבד כי אף אחד לא ירצה מכוערת.
היא אוהבת שאני מפשלת ומתנגדת לה. כי אז זו תהיה הזדמנות מצוינת להרביץ ולקלל אותי.
משום מה, אני עדיין לא הבנתי מאין נובעת כל השנאה הזו. היא מביעה חיבה ואהבה לשאר האחים, ואני פשוט הילדה המסכנה שאף אחד לא אוהב. מה שהכי עצוב זה שהיא מנסה להסית את אחי הקטן נגדי. ילד בן 5! תעזבי אותו בשקט.
בגללה אני פוחדת לבלות מחוץ לבית, מהחשש שהיא תתחיל לכנות אותי "זונה"; "שרמוטה" למרות שאינני עונה על ההגדרות הללו.
אז החלטתי להסתגר בבית.
בנוסך לכך, היא הופכת אותי לעקרת בית צעירה - אין לי בעיה לנקות ולסדר את הבית, אבל אצלה אלו דרישות שמלוות באיום או באלימות פיזית.
חשוב לציין שאנחנו חמישה אחים במשפחה (יחד איתי) אבל היא מתנכלת רק לי.
שונאת רק אותי.
פעם ניסיתי להאמין שזו דרך אימהית, שאני אודה לה בעתיד - אבל לא, יש לה משהו נגדי.
ולא ברור לי מהו.
את אומנם לא תקראי את זה, אבל אני פשוט שונאת אותך, אמא.
זו לא שאלה, זו מעין פריקה קצרה.
לצערי אין אדם שיקשיב לצרות שלי.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025