תמיד היו לי בעיות עם אנשים, ואין לי חברים. אני ביב' בלי חברים למרות שאני יפה. פשוט אנשים שופטים אותי על מה שהייתי פעם וזו צלקת שלא עוברת. ואני לא יכולה להפסיק לחשוב מה חושבים עליי אז זאת הסיבה..
נראה לי מכיתה ו' לא הייתי אצל חברה בחיים לא היה לי חבר ידיד כלום בקושי היו לי חברות וגם הן ניצלו אותי וגם ה'חברות' שיש לי עכשיו (בגלל זה אין לי) עושות מסיבות ולא מזמינות אותי.. אז מבחינת מצב נפשי אני על הפנים אני כל היום בוכה ואני פשוט לא מסתדרת עם אנשים. אני כל הזמן לבד בבית ספר לאף אחד לא אכפת ממני חוץ מהמשפחה שלי ואני כבר הרבה זמן מחכה לסיים את הבית ספר מרוב שאני סובלת פה אבל עכשיו? צבא.
בצו ראשון עשיתי את הטעות הכי גדולה שלי, שלא סיפרתי את האמת שאני סובלת במצב נפשי קשה ושאין לי חברים. וגם שאלו אותי על דיאטות קיצוניות שעשיתי והכחשתי (לפי מה שנראה לי אני כן סובלת מהפרעות אכילה),
המשפחה שלי הכתיבה לי אחד אחד מה לומר ולא הסכמתי עם כלום הם אמרו לי להתנהג בבטחון שאני ממש לא עם בטחון לא להגיד על הדיאטות או על המשקל והאמת שמנש אכפת לי מהמשקל ואני משתגעת מכל פסיק שאני עולה אמרו לי להגיד שאני רוצה לשרת בתפקיד חשוב שיתרום למדינה ואני ממש לא בקטע של לתרום למדינה אני רוצה יומיות בסיס פתוח וכאלה וששאלו אותי על בסיס סגור אמרתי שאני אסתדר ואני ממש לא ושאלו אותי על דברים קשים שקרו לי ולא ספרתח כלום וכל מיני דברים שאני פשוט לא יכולה לעמוד בהם :/
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו..
אני מרגישה שאני ממש הולכת לסבול שם במיוחד כי קשה לי עם אנשים..
קיבלתי קב״ן ואני לא יודעת מה למלא מרוב שאני לא רוצה כלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות