אני כל כך מתביישת במה שאני עומדת לכתוב. לא מאמינה שזה קרה לי. לפני כמה שבועות ראיתי ילד בגיל 3 קרוב משפחה שלי, הוא הסתובב חופשי בלי בגדים (זה קרה בבית הוריו) והיו עוד בני משפחה מסביב. לא ייחסתי לזה חשיבות בהתחלה לא היה לי נעים כל כך וניסינו להגיד לו להתלבש וזה לא הלך. אחרי אותו יום יצא לי לאונן בלילה, או באותו יום או יום אחרי אני לא זוכרת במדוייק. ואני סטרייטית ונמשכת לגברים בגילי והכל נורמלי. פתאום באמצע האוננות עלתה לי התמונה של הילד והשם שלו. זה היה בקושי כמה שניות וכל כך נבהלתי מעצם הרעיון ונגעלתי שמיהרתי לחשוב על משהו אחר מיד.
זה פעם ראשונה שקרה לי משהו כזה ובטח שלא קרה שוב. אבל מאז אני כל הזמן בחרדות ומחשבות. אני נגעלת מעצמי איך עלתה לי בכלל מחשבה כזאת ונבהלת שאני לא יפגע במישהו לרעה. אני יודעת שבחיים לא אעז לגעת בילד או לפגוע בו. אבל לפעמים זה מפחיד אותי שכמו שבאה אז המחשבה ההיא אולי זה יקרה שוב, אולי יהיה לי דחף לעשות משהו אסור? אני מתה פחד ומבושה.... מה עושים?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות