היי לכולם :)
אני אנסה לספר בלי יותר מדיי פרטים או חפירות, מקווה שתאמינו לי כי אני בעצמי לא הייתי מאמינה לעצמי
יש לי אח גדול ממני בשנה בן 16 , אני והוא ידועים בציונים ה"מעולים" שלנו ובהתנהגות ה"מצוינת" שלנו ובכל פעם ההורים יוצאים מאסיפת הורים פשוט "מאושרים"!!! (מקווה שהבנתם את פשר המרכאות), בקיצור לפני שעה שעתיים בערך המחנכת שלי התקשרה לטלפון הביתי לדווח שאני לא לוקחת את הרטלין שלי ושאני מפריעה למהלך השיעור, וביקשתי מאחי שיענה ויתחזה לאבא שלי כי לא היה לי כוח לעוד ריב עם אמא על חוסר האחריות שלי, ועל זה שאני חייבת לקחת את הרטלין הזה שמטמטם לי את המוח. הוא הסכים וכמובן אמר למורה את מה שרצתה לשמוע, בסופה של השיחה הייתי כל כך מאושרת כי הוא הציל אותי מפעם נוספת שההורים היו מוזמנים לשיחה בבית ספר, פשוט קפצתי עליו בחיבוק ורציתי להביא לו נשיקה בלחי.. הוא בטעות הזיז את הראש ויצא שהבאתי לו נשיקה יבשה כזאת על השפתיים..
ישר הרפתי ממנו ובהתחלה התחלתי לצחוק מתוך מבוכה, אמרתי לו "וואי דניאל זה היה בטעות באמת סליחה", ואחרי כמה שניות הפסקתי לצחוק והובכתי כהוגן כי הבנתי בעצם מה קרה. בהתחלה הוא תקע פרצוף קצת מופתע אבל לאט לאט עלה לו החיוך על הפנים שבסופו גם הוא צחק ואמר לי שזה לא נורא.
כמה דקות אחרי זה הוא יצא לאימון ובקרוב הוא אמור לחזור, אני צריכה את עזרתכם אני לא יודעת איך להתנהג איתו עד שהעניין הזה ישכח, אם ישכח בכלל. אני יודעת שגם אותו זה הביך, הרי אנחנו אחים! שלא יחשוב שזה היה בכוונה!!!
אם זה משנה הקשר שלנו הוא קשר מאוד פתוח, תמיד אנחנו עוזרים אחד לשני בדברים כאלה (לדוגמא, לפני כשבוע אני תמכתי בו ואמרתי להורים שלי שהוא מקפיד לקחת רטלין בכל בוקר (למרות שהוא לא)), וככה אנחנו תמיד מצילים אחד את השני, חוץ מזה שאנחנו רבים כמו כל אח ואחות אנחנו גם אוהבים לבלות ביחד, לדבר ובקיצור אנחנו לא מתביישים אחד מהשני ומסתדרים מצויין. אבל משום מה אני לא מוצאת לנכון לדבר איתו על זה או להעלות את מה שקרה שוב פעם, ואני יודעת שכשהוא יחזור המצב יהיה קצת מתוח כי בכל זאת המצב הוא לא נעים.
בבקשה תייעצו לי מה לעשות?? אשמח אם תעלו את זה מהר ככל האפשר.
תודה רבה לכולם :)))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות