בזמן האחרון נהייתי דיכאונית ונעלמה לי כל שימחת החיים שהייתה לי פעם,שלא תבינו אותי לא נכון,אף פעם לא הייתי בנאדם מאושר ועם חיוך על הפנים,תמיד הייתי דיכאונית פשוט אלו היו תקופות בחיים,כרגע זה נהפך מתקופה להרגל,לא מחייכת,לא צוחקת,לא נהנית מכל רגע שאמור לשמח אותי וכרגיל רק מתמרמרת על בעיה שצצה.
התרחקתי מהמון אנשים שהיו קרובים אלי,נהייתי מגעילה לאנשים ואדישה,כל סיבה קטנה וישר מתחילה להתווכח ולריב ,אני מצופה בשנאה כלפי כלכך המון אנשים שנפגעתי מי הם במשך כל התקופה הזאת.
נהיה לי אגו כזה שעוד בחיים לא היה לי,בקיצור אכזרית כלפי כל אחד שאני מכירה,אפילו משפחה :(
אני בנאדם ששומר טינה לכל אחד וקשה לי לשחרר ולסלוח..כאילו שוב לתת לאותו בנאדם לדרוך עלי ? מפה גדל לי האגו הזה..
התאכזבתי מהמון אנשים,שגרמו לי לחשוב ההפך ודי סמכתי אליהם והתאכזבתי..וביניהם משפחה,חברים קרובים שאני עדין בתוך תוכי מפחדת לאבד אבל משהו עוצר אותי :(
בסופו של דבר לכל אחד אכפת רק מעצמו ולא ממך,אפילו אותה המשפחה,אנשים כאלה אינטרסנטים..אני תמיד רואה אנשים שאחרי כל "החברים" שלהם יש להם לפחות אחד כזה שאפשר לקרוא חבר,זה קיים בכלל? או שאני הדפוקה שלא מצליחה למצוא כזה?
אני מקווה שתבינו אותי נכון,לא כל החיים הייתי כזאת רק בתקופה האחרונה נהייתי כזאת..אל תשפטו אותי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025