אז אספר את הסיפור שלי:
אני בת 19, נמצאת בשירות לאומי מאגודת "בת עמי", קיבלתי פטור מהצבא מסיבת
אי התאמה, פשוט לא מצאו לי תפקיד ואין סיבה מיוחדת לכך.
גם לא לקחתי את זה קשה כי לא רציתי להתגייס, לא הרגשתי שזה הכיוון שיקדם אותי בחיים ופשוט נגשתי למקום אחר שאולי כן. אני מתנדבת בבית חולים באזור המרכז, ממוקמת במחלקת מיון והתפקידים שלי שם הם שליחויות זאת אומרת לקחת ציוד בעגלה ולעלות למיון, לשים להם במחסן. אממ... להביא לצוות אוכל ב8:30 ולהכניס לחדר אוכל של המיון, אם צריך יש הזמנות בצהריים שמביאים אוכל לחולים באריזה מיוחדת וגם לחלק, עושה להם מדים מפזרת לפי שמות ושמה להם בשקיות נפרדות בתוך החדר הלבשה, בעיקרון כמעט זה התפקיד. מידי פעם אני בדלפק עונה לטלפונים וגם זה בקושי, זה כי פשוט אין זמן וכל פעם שולחים אותי לשליחות אחרת.
יצא לי לדבר עם האחראית, התפקיד ממש לא מוצא חן בעייני וזה לא מה שרציתי לעשות.... זה שאני בשירות לאומי לא אומר שאני ישרת את האנשים או הצוות.
אני חולה על הצוות, היחס כלפי מדהים וכל הרופאים והאחיות באמת אנשים טובים אבל התפקיד? חרא. האחראית של השירות לאומי עשתה איתי שיחה יחד עם עוד מישהי שאחראית על בני השירות בתוך מסגרת בית החולים ואמרה לי שזה התפקיד שבחרתי, שאני בחרתי להיכנס לתוך המיון והיא לא חושבת שתתאים לי תפקיד פקידותי כי "יש לי קוצים בתחת" וממתי היא חושבת ככה? אני לא יודעת, זה סתם מן תירוץ כדי להשאיר אותי במיון מתוך אינטרס שאין לה את מי למקם שם. אני בחורה חסרת ביטחון, אני לא יכולה לבוא ולצעוק עליה.. קשה לי לעמוד על שלי ואני בחורה מאוד ביישנית. בסוף היא הוסיפה שאני אהיה בין השליחויות לבין הדלפק והטלפונים אבל אין לי זמן לטלפונים !!
אני רוצה תפקיד משרדי, מחשב משלי כמו הבנות שירות האחרות שחלקן בהנהלה, בעייני זה תפקיד לא רע. חוץ מזה שלפני שנה הוצאתי תעודת של מזכירה/פקידה מטעם ביטוח לאומי. קורס שנמשך במשך שנה ואחר כך ניגשתי לשירות לאומי מטעמם. עד היום יש לי תעודה שקיבלתי ושמורה בבית והמקצוע הזה לא היה קל בכלל, לא חשבתי שאעבור אותו בכלל... הכל היה מעשי/עיוני הרבה חרישות ובסוף תודה לאל עברתי.
מה אני עושה עם האחראית שלי? היא נורא קשוחה ואני מרגישה שלפעמיים מנצלים את הבני שירות. גם חלקם מהחברות שלי מרגישות אותו הדבר וקשה מאוד לעבור שירות, האחראית שלנו לא מעבירה כזה מהר...
בהתחלה בכלל רציתי להיות בת שירות במשטרה אבל גם חיפשו מה להגיד "הם קשוחים, הם לא באופי שלך והיחס שלהם לא כל כך נאה" אז מה?? למי מישהו שם עליהם, העיקר שאני עושה את התפקיד שאני יאהב והולכת הביתה...
מי שאומר ששירות לאומי יותר טוב מצבא טועה, זה אותו עיקרון..
אותו ניצול וכמעט אותו משמעת וקשיחות.
קיצר סורי על החפירה חח, מה אני עושה במצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות